חציית איסלנד ברגל – פרטים טכניים וטיפים
תכנון מסלול, שליחת אוכל ואספקה, התמודדות עם התנאים הקשים ובעצם כל מה שצריך לדעת על חציית איסלנד ברגל
מידע על הפוסט
בדומה לפוסט שפירסמתי על חציית ניו זילנד ברגל, גם כאן אני פשוט אשפוך את המידע על הדף בצורה מסכמת ואינפורמטיבית ככה שאני כבר מזהיר, זה כנראה יהיה מעניין רק למי שבאמת רוצה לעשות משהו דומה.
המטרה היא לספק הבנה אמיתית ומקיפה של המשמעויות שבהחלטה לחצות את איסלנד ברגל. המידע פה רלוונטי לשנת 2019 ומבוסס על החוויה האישית שלי, אין לי דרך לעקוב אחרי שינויים בנוף, בדרכים, בבקתות בעלויות או בכל פרט טכני אחר שקשור אל המסלול אז אם נתקלתם בפרט שהשתנה זה יהיה ממש נחמד אם תעדכנו אותי ואתקן כאן.
יאללה, נתחיל:
ביולי 2019 אני וחגי יצאנו לחצות את איסלנד ברגל. הלכנו מדרום לצפון במסלול שבנינו מראש ובנוי על בסיס שבילים, דרכי עפר ואזורים שפשוט הלכנו בהם דוך בשטח (ניווט פר אקסלנס).
אורך המסלול הוא 600 ק"מ בערך (אין לי אורך מדוייק כי אילתרנו ועשינו שינויים באמצע המסלול) והוא משלב בתוכו פלוסים ומינוסים: נופים יפים יחד עם אזורים "משעממים", שבילים מסודרים ושבילי רכב אל מול אזורים ללא שביל בכלל, אזור הלואולנדס וחצייה של אזור ההיילנס. הבנתם ת'קטע, הוא מגוון.
המסלול הזה מתאים למי שרוצה לחוות איסלנד קצת אחרת מהדרך המקובלת שבדרך כלל כוללת את מסלול ה"גולדן רינג" (Golden Ring/Circle) שמתבסס על הכביש המקיף את איסלנד וממנו אפשר להגיע לכל מיני אטרקציות.
ללכת את כל המסלול לקח לנו שלושה שבועות בערך בקצב של 25-30 ק"מ ליום. תכננו את הימים על בסיס חשבון פשוט: 600 (קילומטר) לחלק ל-25 (ק"מ ליום) שווה 24 (ימים), כלומר, אם נלך בקצב ממוצע של 25 ק"מ ביום אז נסיים תוך 24 ימים בערך. לפי המשוואה הזאת פעלנו ונתנו לעצמינו בין 24 ל-30 ימים למסע (כי רצינו גם ימי מנוחה). בפועל הלכנו די מהר בקצב של 30 ליום בערך.
טיסה
טסנו בלואו קוסט עם Wizz Air. כרטיס הלוך חזור עלה לנו 1800 ש"ח (לאחד, לא לשנינו).
הטיסה כללה אפשרות לקחת 20 קילו לאדם (10 קילו איתנו על המטוס (carry on) פלוס 10 קילו בבטן המטוס).
בהמשך נאלצנו להוסיף עוד 30 קילו (פחות או יותר, 15 קילו לאחד) בגלל שהחלטנו לקנות את כל האוכל בארץ ולהביא אותו מכאן לאיסלנד. הוספת המשקל נחשבה ל"שינוי בכרטיס" – שינוי שעלה לנו עוד 50 אירו.
ככה זה בלואוקוסט, כל שינוי בתנאי הכרטיס עולה יחסית הרבה אז אם עשית טעות אחרי ההזמנה, יש מצב שיזמברו אותך בשינוי.
* אגב, למי שתוהה (כי שאלו אותי), אין צורך בויזה לאיסלנד לבעלי אזרחות ישראלית.
ניווט
קודם כל חשוב להבין שאין סימון שבילים ייחודי למסלול כי הוא שילוב של טרקים אזוריים, דרכי עפר לרכבי 4X4 וניווט בשטח פתוח ללא שביל כלל. לפעמים פוגשים בעמודים צהובים/כתומים שמסמנים את הדרך ולפעמים אין כלום, לפעמים צועדים על דרך עפר ברורה ולפעמים אין אפילו קוליסים של רכב למרות שעל המפה אתם על הדרך. באזורים המתויירים היו שלטי הכוונה אבל ברוב המסלול אין כלום ולכן ידע בניווט והבנה של השטח די חשובים, בעיקר שמזג האוויר והראות לא משהו.
מפות
הכנתי מפות להדפסה בקנה מידה של 1:50,000 וקבצי GPX לניווט של כמה מסלולים אופציונליים עליהם התבססנו במהלך ההליכה.
העובדה שהיתה לנו יכולת לבחור בין מסלולים שונים באמצע הדרך היתה ממש חשובה ונתנה לנו הבנה טובה יותר של השטח בזמן ההליכה. ככה למשל באזור הר הגעש Tungnafellsjökull, כשמצאנו את עצמנו הולכים מול רוח של 40 קמ"ש ויותר, הבנו מהר מאוד שלא נצליח להתקדם בקצב הרצוי ובזכות העובדה שתכננו מסלול חלופי מראש, יכולנו לקבל החלטה של הרגע ושינינו את המסלול המתוכנן, כשבחרנו ללכת לבקתת נידלור שנתנה מחסה במזג האויר הקשוח שהיה באותו יום – לחוויה שלנו מאותו היום.
תאכלס, המפות המודפסות שהכנו לא יצאו משהו ולא היו מספיק טובות מכל מיני סיבות, אז אני לא אמליץ עליהן ולא אשתף אותן כאן.
למי שרוצה לקנות מפות, יש סדרת מפות בקנה מידה של 1:100,000 ואני מכיר חבר'ה שהשתמשו בהן. הן מכסות את כל איסלנד ואפשר למצוא אותן ברייקיאוויק. אפשר לקנות את כל הסט, או רק את אלו שאתם צריכים (בטח 5-6). מפה אחת עולה 50 שקל בערך.
קישור למפות: לחצו כאן
*טיפ – אם אתם כן בוחרים ללכת על אופציית ההדפסה, תדפיסו את המפות על שני צידי הדף ותחסכו דפים ומשקל על הגב. לנו יצא סה"כ 30 מפות (דף A4) לכל המסלול אז אם מדפיסים על שני צדדים זה אומר סה"כ 15 דפים (לא כזה נורא מבחינת משקל).
GPS
קבצי ה-GPX שהכנתי היו מצויינים ואתם מוזמנים להשתמש בהם, אבל חשוב מאוד לזכור שגם אנחנו לא תמיד הלכנו לפי המסלול שבנינו ועשינו די הרבה שינויים בדרך, בהתאם למצב הנהרות ומזג האוויר, ככה שהמסלולים המצורפים בקבצי ה- GPX הם לא תמיד המסלולים שעליהם צעדנו.
בלחיצה על קישור הזה – קבצי GPX להורדה – תוכלו להוריד קובץ זיפ עם שני קבצי GPX:
הראשון (Iceland_Full_Route) מכיל את כל המסלול מתחילתו ועד סופו.
השני (Iceland_More_Options) מכיל אפשרויות נוספות עם מסלולים אופציונליים אחרים.
אני ממליץ להוריד את שניהם ולא להסתמך רק על אחד, כמו שכתבתי, לנו זה מאוד עזר בשטח.
השתמשנו במכשיר ג'יפיאס +SE של מגנוס איתור וחילוץ שגם היו בין הספונסרים למסע שלנו (תודה מגנוס).
את הקבצים העלנו ל- GPS דרך האפליקציה "EarthMate" של גרמין, שאיתה גם ניווטנו במהלך המסע, וזה מוביל אותי לאחד החסרונות של המכשיר, אי אפשר להעלות עליו מפות. הוא בעצם מראה רק את הנ"צ שלך ואת קובץ ה-GPX שהעלית (המסלול) אבל ללא רקע של מפת האזור, בשביל לראות את המפה חייבים להשתמש בסמארטפון.
אישית, אני פחות אוהב להשתמש ב-GPS כשיש לי מפות מודפסות (קטע מזוכיסטי של אתגר כנראה) אבל אין ספק שזה עוזר ומקל, מה גם שהמפות שלנו, כמו שכתבתי, לא היו משהו.
ה- +SE שימש גם כמכשיר לווייני לאיתור עם לחצן מצוקה SOS , דיווח מזג אוויר והתכתבות חופשית עם בנות הזוג שחיכו בבית. כל ערב השתדלנו לשלוח הודעת "הכל בסדר" עם נ"צ מדוייק של מקום הלינה שלנו.
לא היינו צריכים להטעין אותו במשך כל הטיול, למרות שהיתה לנו האופציה, פשוט כי לא השתמשנו בו הרבה והסוללה מחזיקה ממש הרבה זמן.
מעולם לא טיילתי עם מכשיר כזה לפני זה והדעה שלי עליו חצויה כי מצד אחד ראיתי שהרבה מטיילים שיש להם מכשיר כזה מרשים לעצמם להסתכן יותר מידי ועושים טעויות לא מקצועיות כי הם מרגישים "בטוחים יותר", אבל מצד שני, זה חד משמעית יכול להציל את החיים שלך.
החוויה שלי עם המכשיר היתה טובה סה"כ ואני כן ממליץ לקחת משהו דומה ליתר ביטחון, זה קצת מפריע לתחושת הניתוק שאני מחפש במסעות כאלו, אבל שוב, הצורך ברור ואני כנראה קצת שונה בקטע הזה. הפעם החלטתי שזה יהיה חכם לקחת אותו גם כי לא הייתי לבד וגם כי מישהי חיכתה לי בבית והבטחתי לה עדכונים (♥).
אוכל (אספקה) ומים
לפני הטיסה הבנו מאנשים שטיילו באיסלנד שהכל יותר יקר שם והמבחר של "אוכל טיולים" בישראל גדול יותר (במציאות, המבחר בחנויות המרכזיות לא היה רע בכלל ולגמרי אפשר להסתמך עליהן), אז החלטנו לקנות את כל האוכל והאספקה בארץ (חוץ מבלוני גז שבדרך כלל אי אפשר להעלות למטוס). ביום מרוכז נסענו לסניפים של אושר עד ורמי לוי ועשינו קניות על בסיס אקסל שהכנו מראש שכלל רשימת אוכל, משקלים, קלוריות ומחירים.
מתוך ניסיון והיכרות עם כמויות האכילה וצריכת האנרגיה שלנו, הרעיון היה לייצר תפריט שיתן לכל אחד מאיתנו לפחות 2200 קלוריות ביום.
משלוח אוכל לנקודות במסלול
היה לנו ברור שנצטרך למצוא דרך לשלוח את האוכל קדימה כי לא רצינו לסחוב את כל האוכל של כל המסע וכי ידענו שנעבור במקומות מרוחקים שמקסימום יש בהם חנות קטנה ויקרה או שלא יהיה בהם כלום חוץ מבקתה ותחנת פקחים מקומית. אז הדבר הראשון שעשינו ברייקיאביק (מיד אחרי שנחתנו) הוא לדאוג למשלוחים.
עלות כל המשלוחים יחד הייתה 120 ש"ח ושלחנו שלוש חבילות למקומות שונים:
משלוח ראשון, לנדמנאלוגר – בחברת נסיעות Sterna Travels הסכימו, בעד 60 שקל (2000 קרונות), לקחת איתם באוטובוס את המשלוח הראשון – אספקה של 9 ימים שתפגוש אותנו אחרי 3 ימי הליכה לקמפגראונד של לנדמנלאוגר. המשרד שלהם ממוקם באולם הקונצרטים הרפה (Harpa center), במרכז רייקיאוויק.
המשלוח השני והשלישי יועדו למקום צפוני יותר – אסקיה ואגם מיוואטן.
אף חברת טיולים לא הסכימה לקחת את האספקה שלנו כל כך רחוק מרייקיאוויק, אז הלכנו למשרד הדואר הפעיל היחידי במרכז העיר (ואולי בעיר כולה כי שירות הדואר באיסלנד הוריד הרבה מהפעילות שלו כי כמעט אף אחד כבר לא משתמש בו), ושלחנו את האספקה של שני המקטעים האחרונים לחברת הטיולים Myvatn Tours שיושבת במיוואטן (Myvatn) ואיתה יצרנו קשר עוד כשהיינו בארץ.
לחצו כאן למיקום משרד הדואר ברייקיאוויק (באיסלנדית: Íslandspóstur)
Myvatn Tours מנוהלת על ידי זוג נשוי ואנחנו היינו בקשר עם האישה (קוראים לה Ragga), ששלחה עם אחד האוטובוסים שלה את המשלוח הראשון למנהלי הבקתה באסקיה ואת המשלוח השני השאירה במשרד (הבית שלה) בעיירה/כפר רייקיאליד (Reykjahlid) שנמצאת לחופי אגם מיוואטן. המרחק בין מיוואטן לאסקיה הוא 3-4 ימי הליכה. אז בעצם שלחנו להם שתי חבילות (אוכל + בלון גז), חבילה אחת של 4 ימי אספקה והשנייה של 7 ימים שהספיקה עד סוף המסלול.
מים
נושא המים ממש הטריד אותנו בשלבי התכנון כי קראנו שיש הרבה אזורים יבשים על הרמות הגבוהות, אבל בפועל ירד הרבה גשם, זה אולי הקשה על ההליכה אבל הקל על מציאת מים לשתיה. ערוצים שלא תמיד זורמים, דווקא כן זרמו כשצעדנו שם. כמובן שמצב המים בערוצים הקטנים משתנה מעונה לעונה ואיפה שלא מצליחים להתעדכן על מצב המים, מומלץ לקחת אקסטרה.
איסלנד ידועה במים המצויינים שלה. אף אחד כמעט לא קונה בקבוקי שתייה, כולם שותים מהברז.
בשבילנו, המים בנחלים גם היו מצויינים לשתייה וכמעט ולא טיהרנו כלום כי צעדנו באזורים מרוחקים ורוב הנחלים שעברנו לא עברו דרך שטחי מרעה או יישובים.
צפינו מראש 2 איזורים בעייתים שכדאי גם לכם להתייחס אליהם בתכנון:
הראשון הוא בין בקתת Gaesavatnaskali (לא יודע לכתוב את שמה בעברית. אגב, זו בקתה פרטית אז אל תסתמכו על לישון בה) לבין הבקתה באסקיה (80 ק"מ בערך).
הריינג'רים בבקתת נידלור אמרו לנו שזה אזור יבש לגמרי אז לקחנו 5 ליטר (כל אחד) למקטע הזה, אבל מזג האוויר היה ממש קר ולכן לא שתינו כל כך הרבה. אמרנו לעצמנו שבמקרה הכי גרוע נפשיר מים מקרחון ואטנאיוקול שצעדנו צמוד אליו. סיימנו את המקטע בשלושה ימים ובפועל היו הרבה ערוצים קטנים וגדולים שחצינו אז היינו מסתדרים גם אם המים היו נגמרים, אבל 5 הליטר שכל אחד לקח הספיקו לנו.
המים בערוצים שיורדים מהקרחון לא נראו כל כך נקיים, אבל אם בכל זאת היה קורה מצב שמחייב אותנו לשתות אותם, היינו מסננים אותם עם חתיכת בד ומוסיפים טבליות טיהור שלקחנו איתנו.
*חשוב לזכור שההליכה ליד ואטנאיוקול מאוד משתנה בהתאם למזג האויר, כלומר אם חם יחסית, אז קצב ההינמסות של הקרחון מהיר יותר ותהיו מוכנים להרבה חציות של נחלים שיוצאים מהקרחון (יכולים להיות די רחבים אחר הצהריים). הרגשנו הבדל גדול בהליכה של הבוקר בה כמעט לא חצינו נחלים, לבין אחרי הצהרים, שכל 20 דקות חצינו איזשהו ערוץ.
החלק השני הבעייתי (מבחינת מחסור במים), הוא החלק הצפוני מקופסקר למגדלור Hraunhafnartangi ומשם לעיירה Raufarhöfn. אישית, פשוט לקחתי מספיק מים לכל המקטע ולא הייתי צריך לדאוג, זה לא מקטע כל כך ארוך.
ציוד טיולים
כנסו לפוסט עם רשימת ציוד לטרקים ולשבילים ארוכים שאני לוקח איתי
מזג אוויר ועונה מומלצת למסע
מזג האוויר באיסלנד ממש הפכפך, זה אי אטלנטי וסופות יכולות להגיע מכל כיוון ולכן, גם בקיץ יכולים לרדת הרבה גשמים אז ציוד לגשם ולקור הוא הכרחי.
יש חלון זמנים לא גדול של 3 חודשים בין אמצע יוני לאמצע ספטמבר, שבו אידיאלי לחצות את המדינה. אפשר גם בחודשים לפני/אחרי אבל אז מזג האויר יהיה חורפי יותר ויש סיכוי שחלק מהבקתות יהיו סגורות (לא יודע אם נועלים אותן או משאירים את הדלת פתוחה למקרי חירום), אז אם אתם עושים את המסלול בתקופת מאוחרת/מוקדמת, תבררו את תאריכי הפתיחה/סגירה של הבקתות.
בגדול, אם תתחילו ביוני, תתקלו ביותר שלג וכנראה עדיין יהיה יחסית קר, אבל הנהרות עדיין יהיו נמוכים יחסית וקלים יותר לחצייה. אם תבחרו להתחיל קרוב יותר לספטמבר, אז הפוך – כנראה יהיה פחות שלג אבל הנהרות יהיו גבוהים ומסוכנים יותר.
אבל שוב, אמרנו מזג אויר הפכפך נכון? אז הדיבור על טמפרטורה וגובה הנהרות הוא לגמרי תלוי עונה ומשתנה בין שנה לשנה.
במקרה שלנו, הלכנו מה-12 ליולי עד תחילת אוגוסט ולפחות 65% מהזמן ירד עלינו גשם. הנהרות היו גבוהים יחסית לא בגלל הנמסות השלגים, אלא בגלל הגשמים הרבים.
רוב הזמן הרוח היתה נגדנו (ישר לפנים) וזה היה אחד האתגרים הגדולים במסע. הלכנו צפונה והרוח הגיעה מצפון מזרח רוב הזמן. יש הבדל מאוד משמעותי בין ללכת מול הרוח לבין ללכת כשהרוח בגב שלך, בעיקר שיורד גשם שלא נותן לך להרים את הראש, נכנס לך לעניים ומקפיא ת'עצמות.
מהסיבה הזאת חשבתי להמליץ לכם לעשות את השביל הפוך (זאת אומרת מצפון לדרום), אבל אחרי בירור ולפי מה שהריינג'רים המקומיים אמרו לי, משטר הרוחות הוא לא משהו קבוע ופשוט היה לנו מזל רע. לצערי קשה לחזות את כיוון הרוחות כמה חודשים/שבועות מראש.
(כתבתי גם פוסט על מזג אויר בטרקים – איך להתכונן ומהן האפליקציות הטובות ביותר).
במהלך המסע בדקנו עדכוני מזג אוויר בעזרת הג'יפיאס +SE שלנו ובעזרת האתרים האלו:
https://www.yr.no/ – אתר מזג אוויר נורווגי אבל נותן גם תחזית לאיסלנד.
https://www.vedur.is/ – אתר מזג אוויר איסלנדי.
https://www.mountain-forecast.com/ – נותן תחזית לפי מיקום מדוייק של הרים בכל העולם.
כיוון ההליכה – מדרום לצפון או מצפון לדרום?
למרות שקשה לצפות את כיוון הרוח, רוב המטיילים שיעשו את המסע לא ילכו כמונו, אלא יבחרו ללכת מצפון לדרום משלוש סיבות עיקריות:
- שלושת הימים האחרונים שבין לנדמנלאוגר לסקוגר הם יפיפיים וזה נותן "סיום מתוק" למסע (אם מזג האוויר לטובתכם בימים שתלכו שם).
- החזרה לרייקיאוויק פשוטה יותר מסקוגר (הכפר הדרומי שממנו התחלנו ובו אפשר לסיים).
- הסיכוי למצוא שותפים בזמן ההליכה גבוה יותר כשהולכים דרומה. ההערכה שלי היא שבערך 30 איש ניסו להשלים את חציית איסלנד השנה (2019) במסלול כזה או אחר, 99% מהם הלכו מצפון לדרום. לא יודע כמה מהם באמת סיימו אבל אני מניח שהמספר הזה יילך ויגדל עם השנים.
אנחנו בחרנו ללכת מדרום לצפון כי תכננו להמשיך ולטרק במקומות נוספים באיסלנד שהיו קרובים יותר לנקודה הצפונית.
לינה – אוהל ובקתות
רוב הלילות ישנו באוהל.
בשלושת הימים הראשונים, בין סקוגאר ללנדמנלאוגר, הלינה מותרת רק בקמפגראונדים שמפוזרים לאורך השביל. הקמפגראונדים מאוד מסודרים ויש בהם מקלחות (בתוספת תשלום) מטבחון (ללא כלים לבישול), ברזים וזהו בגדול. עלות הקמת אוהל נעה בין 1500 – 2500 קרונות איסלנדיות ללילה, לאדם (40-70 ש"ח בערך). אם תרצו ללון בבקתות המחיר יקפוץ לאזור 7000 – 9000 קרונות.
בקמפגראונד בלנדמנלאוגר העלות כוללת כניסה למעיינות החמים שרוב היום מלאים באנשים אבל בערב, אחרי שכל האוטובוסים של ה- Day hikers עוזבים, הם ריקים יחסית.
בהמשך המסלול ישנו בעוד 3 קמפגראונדים:
אסקיה: 2500 קרונות ללילה כולל שימוש במטבח ובאזור הישיבה שבתוך הבקתה (כלומר, אתה חוזר לאוהל רק כדי לישון).
מיוואטן: 2000 קרונות ללילה באוהל – כולל מקלחת חמה.
קופסקר: רק 1200 קרונות – גם כולל מקלחת חמה.
הבקתות שישנו בהן:
בקתת נידלור (nyidalur) – עלות של 9000 קרונות ללילה
בקתת קיסטופל (Kistufell) – עלות של 2000 קרונות ללילה
בקתת דינגיופל (Dyngiufell) – עלות של 5000 קרונות ללילה
* בשתיים האחרונות לא היה אף אחד בבקתה אז התשלום הוא על בסיס אמינות – משאירים את הכסף בתוך קופסא נעולה עם חריץ קטן (כמו בחתונות) שמיועדת לכך.
כל שאר הלילות פשוט הקמנו אוהל איפה שבחרנו לסיים את היום.
טיפים נוספים
קודם כל, חשוב להבין שהמסלול כנראה לא עובר בכל המקומות הכי יפים שיש לאיסלנד להציע. יש מלא נקודות ואזורים יפים שתפסידו אם תבחרו "רק" לחצות את איסלנד בדרך שתיארתי כאן. אני לא אתחיל למנות את כל המקומות, זה שיעורי בית שאם בא לכם, תעשו. אבל אני כן אציין שני אזורים שכדאי ממש לטייל בהם:
הראשון הוא אזור הפיורדים המזרחיים.
השני הוא אזור הפיורדים המערביים, שהרבה מטיילים מציינים אותו כאזור הכי מרשים באיסלנד.
(East/West Fjords Iceland – Google it)
שלא תגידו שלא אמרתי.
ממה להיזהר ואיך להתנהל עם הסכנות
יש כל מיני סכנות במסע כזה אז דבר ראשון שכדאי לעשות הוא להירשם באתר של ICE-SAR, שזה האיגוד האיסלנדי לחיפוש והצלה. אפשר להירשם בקישור הזה: https://safetravel.is/travel-plan
אפשר גם להשכיר מהם מכשיר איתור לווייני (PLB – Personal Locator Beacon) אבל אני לא יודע מה המחירים והאם זה יותר משתלם מלהשכיר בארץ.
נכון שהתכניות שלכם כנראה ישתנו ולא תוכלו לספק מיקום מדוייק בלייב, אבל זה תמיד טוב שהם יידעו שאתם שם בשטח. מי שרוצה יכול גם לבקר במשרד שלהם ברייקיאוויק לפני היציאה למסע, שם תוכלו לשאול שאלות ולקבל מידע על סכנות אפשריות, מזג אוויר, מצב הנהרות ועוד. סיכוי גדול שהם קצת יפחידו אתכם אבל זאת העבודה שלהם, הם לא רוצים שתסתכנו לשווא.
עוד דבר שתוכלו לעשות הוא להתקין בסמארטפון את אפליקציית הצלה 112 של איסלנד, המאפשרת להתקשר לעזרה (אנחנו לא עשינו את זה כי המכשיר של מגנוס הספיק לנו).
סכנות עיקריות:
נהרות
במהלך השביל ישנן מלא חציות של נהרות שבתנאים מסוימים יכולים להיות די מסוכנים. כתבתי פוסט על חצייה נכונה של נהר אם תרצו ללמוד קצת על העניין.
נהרות באיסלנד יכולים לעצב מחדש את המסלול שתכננתם ולכן, כמו שכתבתי בהתחלה, כדאי לתכנן את המסע בצורה גמישה עם אופציות לשינוי מסלול באמצע הדרך ולהתאים את המסלול לנסיבות.
בדרך לאסקיה למשל, היינו ממש צריכים לרדת מהמסלול שתיכננו ולאלתר תוך כדי תנועה בהתאם לשטח, כדי לא לחצות את נהר "יוקולסאו אאו פיולום" שיוצא מהקרחון והופך להיות הנהר השני באורכו באיסלנד (206 קמ). בהסתכלות על המפה הנהר לא נראה כזה גדול באותו אזור (בעצם האזור שבו הוא מתחיל, "נולד"), אבל בשטח הוא היה עצום מהרגע שיצא מהקרחון ואם היינו דבקים במסלול ומנסים לחצות אותו זה היה סיכון מיותר לחלוטין. בסופו של דבר שינינו את התכניות, ירדנו מהמסלול המתוכנן וטיפסנו על הגבעות שתחמו אותו מצפון מערב, החלטה שחסכה מאיתנו את החצייה שלו.
מעבר להתמודדות הזאת, הנהרות הכי בעייתים בשבילנו היו במקטע הצפ' – מז' לבקתת נידלור, בתמונה:
* לא מתפקידי להגיד לכם אם להסתכן בחצייה או לא, כל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון לפי הניסיון שלו, ההרגשה (אינטואיציה) וכמובן מצב הנהר אבל דיר בלאק, תתייחסו לעניין בצורה אחראית. לא סתם אני מקדיש חלק שלם בהרצאת טיולים רק לחציית נהר, זה אחד האתגרים הכי מלמדים ומשמעותיים שהתמודדתי איתם במסעות בעולם.
רוחות
אזור הרמות הגבוהות ידוע ברוחות החזקות שבו. מבחינתי המשמעות העיקרית היתה בבחירת אוהל מתאים, שיוכל לעמוד בעוצמה שלהן. אני יודע שיש אנשים שחצו את איסלנד עם טארפ אבל לדעתי זה סיכון מיותר.
אבל בין אם בחרתם טארפ, אוהל 4 עונות או משהו באמצע, יש חשיבות גדולה למקום שבו אתם מקימים את האוהל. אל תתעצלו, תראו לאיזו כיוון נושבת הרוח (בתקווה שהיא לא תשנה כיוון בלילה), תבדקו תחזית של רוחות (יש באתרים שצירפתי למעלה – לתחזית רוחות השתמשנו בעיקר באתר השני ברשימה, האיסלנדי) ותבחרו נקודה יחסית מוגנת (מאחורי איזו גבעה, סלע גדול… מה שיש). כמו שכתבתי כמה פעמים כבר, מזג האויר משתנה כאן מהר וזה שהלכתם לישון בזמן שאין רוח, לא אומר בהכרח שתתעוררו לאותם תנאים. תהיו מחושבים, אותנו זה הציל כמה פעמים במהלך המסע.
גשם
אין לי מה להרחיב יותר מידי. פשוט תהיו מוכנים לזה שיכול לרדת הרבה גשם ותביאו ציוד מתאים, מה שעובד לכם, מה שנח לכם, אבל שלא יהיה בינוני מידי. הציוד שלנו היה מעולה אבל לנו גם היתה הפריווילגיה של ספונסרים שעזרו לנו (תודה לחברת קולומביה, אאוטסיידרס וביג אגנס). עדיין, עשיתי טעות ולא השקעתי בכפפות עמידות למים. אל תבינו לא נכון, היו לי כפפות ברמה גבוהה, אבל זה לא היה רלוונטי כי כשירד מספיק גשם והן נספגו, הן איבדו משמעות וככה קיבלתי כוויות קור. אל תעשו את הטעות שאני עשיתי (לחוויה שלנו מאותו היום).
ניווט בתנאים קשים
גם כאן, תהיו מוכנים ותביאו מפות טובות או ג'יפיאס או את שניהם. אבל העיקר שתהיה לכם אפשרות לנווט גם כשהתנאים לא משהו בחוץ, כי כנראה זה יקרה במוקדם או במאוחר והסיכוי שתמצאו את עצמכם מנווטים בתוך ענן הוא לא קטן – לנו זה קרה לא מעט.
* טיפ – כשמנווטים עם אפליקציה בסמארטפון חשוב לזכור שעדיף שהוא (או הכיסוי שלו) יהיה עמיד למים וגשם כי כנראה הכי תצטרכו אותו כשהתנאים בחוץ לא אופטימליים. לא פעם הלכנו בתוך ענן ובמקרה כזה ה-GPS ממש הקל על ההרגשה כשאתה יודע שאתה צועד בכיוון הנכון. אותו דבר לגבי מפות נייר, חשוב שיהיו עמידות לגשם או לפחות שיהיו בתוך איזה זיפלוק כדי שתוכלו להשתמש בהן גם כשיורד גשם.
טרמפים
יכול להיות שתרצו להגיע מ/ל נקודת ההתחלה בטרמפים, או שתמשיכו לטייל באיסלנד או אפילו שתעצרו טרמפ בזמן ההליכה כי נמאס לכם. בכל אופן, טרמפים מאוד מקובלים באיסלנד, לא קרה שחיכיתי יותר מ-20 דקות לטרמפ ואת כל הדרך מצפון המדינה וחזרה לרייקיאוויק עשיתי בטרמפים. מאוד נוח אבל עדיין, מדובר על נסיעה עם אדם זר ויש להתנהל בהגיון ובזהירות המתבקשת.
קניות ואספקה במהלך המסע
במהלך המסלול עברנו ב-4 מקומות עם סופרמארקטים/חנויות קטנות ברמות שונות. הנה רשימה שלהם מדרום לצפון:
קמפגראונד לנדמנלאוגר
יש את ה-"Mountain Mall", שלושה אוטובוסים שבעזרת יצירתיות מגניבה יצרו מהם מעין מתחם שיש בו חנות מינימלית ו"מסעדה". אפשר לקנות שם השלמות (פירות יבשים, דגים מיובשים וכו') אבל לא הייתי מסתמך על המקום לצורך קניית אספקה לימים שלמים.
*כדי לדעת, נכון ל- 2019 קמפגראונד לנדמנלאוגר לא מחובר לרשת החשמל, יש להם רק חשמל סולארי (בעייתי באיסלנד כי אין הרבה שמש, לנו היה מזל). קיוונו להטעין שם את המכשירים אבל לא מצאנו שקע "חופשי" ובסוף שילמנו לבעלים של ה-"Mountain Mall" בשביל שעה הטענה (10-15 ש"ח) שהספיקה ל-9 הימים הבאים (עד בקתת נידלור). הזוי לשלם על הטענה, אבל זה המצב.
העיירה/כפר רייקיאליד (Reykjahlid)
ליד תחנת הדלק יש אחלה חנות שלדעתי גם אפשר לקנות בה אספקה להמשך המסע, אבל זה כנראה יהיה יקר. בכל אופן, יש שם היצע לא רע בכלל.
קניון אסבירגי (Asbyrgi)
ליד מרכז המבקרים יש חנות קטנה עם מסעדה. לא נכנסתי אבל ראיתי מבחוץ שיש שם קצת חטיפים.
קופסקר (Kopasker)
בכפר הדייגים הקטן יש אחלה חנות. יש שם מכונת קפה (!Free Refills), מכינים שם פיצות ויש סופר קטן עם מבחר די גדול, מזכיר את המבחר שברייקיאליד.
תקשורת, וואייפיי ואינטרנט
תאכלס, עכשיו אני נזכר שהדבר הראשון שעשינו מיד שהגענו לרייקיאוויק לא היה לדאוג למשלוחים אלא להיכנס לחנות של תחנת דלק ולקנות סים מקומי של חברת Siminn. התלבטנו בין מסלול 1 – שנותן 10 GB דאטה אך ללא שיחות, לבין מסלול 2 – שנותן 5 GB דאטה עם 50 דקות שיחה ו-50 הודעות סמס (כל מסלול עלה 2900 קרונות). בגלל שהיינו שניים, אני לקחתי את המסלול עם השיחות וחגי את המסלול השני. אם אתם לבד, הייתי ממליץ על המסלול עם השיחות.
פרטים על חבילת הסלולר של Siminn בקישור הזה – https://www.siminn.is/en/prepaid
בחלק מהקמפגראונדים גם היה וואייפיי אבל לא הייתי סומך על זה, היו עם זה הרבה בעיות.
מקווה שעזרתי ובהצלחה!!!