חציית נהרות – הסכנה שכמעט ולא מדברים עליה

כתבה זו התפרסמה גם במגזין "Outpanel"

יש סצנה בסרט Into The Wild שכריס מחליט שהוא רוצה לחזור הביתה.
גם אם אתם לא מתים על הסרט, תמשיכו לקרוא רגע. בסיפור, הוא אורז את התרמיל שלו ויוצא לדרך אבל כשהוא מגיע לנחל שהוא חצה בדרך לאוטובוס, הוא מגלה ש- "נחל" בסוף החורף הופך לנהר גועש בקיץ. הוא מנסה לחצות אותו ותוך רגע מגלה שזה בלתי אפשרי. הוא כמעט טובע.

יש שלושה שלבים עיקריים בחציית נהר: בחירת מקום, התארגנות לפני ובזמן החצייה.

אם כריס היה עולה קצת במעלה הנהר, הוא היה מגלה אזור נוח לחצייה ואם היה הולך במורד הנהר, אחרי קצת פחות מקילומטר הוא היה מגלה כבל מתוח בין שתי הגדות, שאליו מחובר סל אלומיניום ששימש הידרולוגים וציידים לעבור מגדה לגדה (מידע שמופיע בספר Into The Wild by Jon Krakauer).

וזה מוביל אותי לשלב הראשון בחציית נהרות – בחירת מקום חצייה:

1. תשקיעו זמן בחיפוש מקום מתאים לחציית הנהר

אם הנהר נראה מסוכן, לא חייבים לחצות אותו בנקודה בה השביל פוגש בו. לפעמים, אם תעלו במעלה הנהר אולי תמצאו נקודה טובה יותר לחצייה בגלל שיש פחות מים שמזינים את הנהר והזרימה תהיה חלשה יותר. לחילופין, תפתחו מפה, חפשו נקודה רחבה יותר של הנהר, סיכוי גדול שיהיה נח לחצות שם (הסבר בסעיף הבא).

אני יודע שלפעמים המשמעות יכולה להיות הליכה של עשרות קילומטרים נוספים (כשמדובר בנהרות גדולים) או הליכה בתוך סבך שמקשה על ההתקדמות. אבל גם במקרים האלו חשוב להפעיל שיקול דעת, לא להתעצל ולהשקיע זמן נוסף במציאת המקום הטוב ביותר לחצייה.

2. תסתכלו על המים ותלמדו אותם

מלבד מבט חטוף על עוצמת הזרימה, הנהר יכול לספק לכם מידע חשוב נוסף:

• חפשו מקום בו הנהר מתרחב ואל תתפתו לחצות במקום צר שבו מרחק החצייה קצר יותר. במקום צר הזרימה תהיה מהירה יותר והמים עמוקים יותר בגלל שהם חופרים בקרקע בעוצמה חזקה יותר.
• תהיו ערניים למזג האויר. במהלך ולאחר מערכת חורפית, חשוב לתכנן ולהתייחס לכל נהר בהבנה שהוא יכול להיות גבוה ובעל זרימה חזקה מהרגיל. תסתכלו על המים, אם הם חומים (בוציים) ומלאים בעפר ואבנים הנהר כנראה במצב של שיטפון ולא במצב של זרימה סדירה.
• במידה והזרימה חזקה, חפשו מקום בו היא זורמת לכיוון הגדה השנייה ולא למרכז הנהר או לתוך אזור סלעי ומסוכן. כך שאם נפלתם ונסחפתם, הנהר יזרוק אתכם לכיוון הגדה אליה תכננתם לחצות.

3. גם השעה חשובה
בהרים, עוצמת הזרימה מושפעת לרוב על ידי השלג והקרחונים שנמצאים למעלה. במהלך הלילה הטמפרטורות צונחות ופחות שלג נמס. המשמעות היא שבבוקר הזרימה תהיה חלשה באופן משמעותי ולכן בהרים, כמעט תמיד עדיף לחצות נהר בבוקר.

בתכנון טיול יום מעגלי למשל, זכרו שאם עליכם לחצות את הנהר גם בדרך חזרה, זה צפוי להיות הרבה יותר מאתגר מאשר החצייה הראשונה של הבוקר. גם הנהר יהיה גבוה וגועש יותר וגם אתם תהיו עייפים יותר.

4. תתכננו את נקודת היציאה מן המים
העיקרון הוא לסיים במקום בו תוכלו לעלות לגדה השנייה ובזווית קלה במורד הזרם מהנקודה בה אתם מתחילים את החצייה. אחרי שבחרתם נקודה ונכנסתם למים, תמקדו את המבט שלכם עליה ולא על הזרימה, אין טעם להסתכל על המים אם אינכם רואים את הקרקעית. העין עוקבת באופן לא רצוני אחרי הזרימה וזה יכול להוציא אתכם מאיזון.

שלב שני – רגע לפני:

5. תפתחו את הקליפסים של רצועת החזה והמותניים של התיק
לא מומלץ לחצות נהר כשהרצועות מחוברות בגלל שאם תיסחפו, התיק סופג מים ובעצם הופך למשקולת שמקשה עליכם לשחות ולצאת מן המים. במידה ותיסחפו, תאלצו להתנתק ממנו כמה שיותר מהר מבלי להתעכב על פתיחת הקליפסים.
כשהזרימה חזקה, אני לא ממליץ להוריד את התיק ולהחזיק אותו מעל לראש, זה פוגע בשיווי המשקל בזמן החצייה ועדיף להשאיר את הידיים פנויות. אם אתם דואגים שתכולת התיק תירטב, מומלץ להשתמש בליינר פנימי (שקית ניילון חזקה לדוגמה) בו תשימו את כל הציוד שאתם מעוניינים להשאיר יבש. אם הזרימה אינה סוחפת, אז זה פחות בעייתי לחצות עם התיק מעל הראש.

6. עדיף לנעול נעליים
באזור עם חציות מרובות או זרימה חזקה עם מים עכורים, אשאיר את הנעליים על הרגליים בגלל שסנדלים לא מספקים הגנה מספיקה על הרגליים והאחיזה של הסוליה על הסלעים החלקלקים שנמצאים מתחת לפני המים בדרך כלל תהיה פחות טובה. אם אין הרבה חציות מתוכננות להמשך והמים צלולים, בדרך כלל אקשור את הנעליים אל חלקו העליון של התיק ואחצה עם סנדלים שמחזיקים טוב את הרגל ולא יכולים להתנתק כתוצאה מהזרימה (קרוקס לדוגמה, לא מומלץ לחציית נהרות חזקים). חשוב לציין שבין אם הזרימה חזקה או לא, מטיילים רבים יעדיפו תמיד לחצות עם נעליים בגלל שהסיכוי להחליק או להיחתך מאבן חדה נמוך יותר. לשיקולכם.

7. אל תחצו לבושים בציוד גשם
תכניסו את ציוד הגשם לתיק. אסור לחצות עם פונצ'ו או מעיל גשם / רוח. ציוד עמיד למים גם אוגר מים ויכול לגרום לטביעה.

8. בטחון עצמי וניהול סיכונים
רגע לפני החצייה. זכרו שביטחון עצמי בחציית נהר הוא הכרחי להצלחה. במקרה שלי, מהר מאוד הבנתי שאם אני נכנס אל נהר עוצמתי בחשש, הסיכויים שאאבד שליטה ואפול גדולים יותר. אני לא אומר לא לפחד, לפחד זה חשוב, רק זכרו שהנהר חזק מכם ואל תנסו לחצות אם אתם מרגישים לא בטוחים שזה אפשרי. בהרצאת המסעות אני מספר על מקרה אישי שגרם לי להבין את זה ואני באמת מאמין שזה לא בושה להסתובב ולחפש מקום חצייה טוב יותר, להפך, זה מוכיח שאתם מודעים לעצמכם ומקצועיים יותר.

שלב שלישי – בעת החצייה:

9. מומלץ לחצות עם מקלות הליכה
הם מספקים שתי נקודות מגע נוספות עם הקרקע, ודרך לבדוק לפני כל צעד את עומק המים או האם יש סלע נסתר וחלקלק במידה ואינכם רואים את הקרקעית.
שימו לב, בעת החצייה, בכל פעם שתנתקו את מקל ההליכה מן הקרקע, כוח הזרימה ישפיע על המקל ומכאן, גם על הידיים שלכם, דבר שיכול להוציא מאיזון. אני לא אומר לא לחצות עם מקל, אלא פשוט להיות מוכנים לזה ולא להיבהל מזה בזמן החצייה.

10. עדיף לחצות עם הפנים לכיוון מעלה הזרם
תשענו קדימה "לתוך הזרימה" ותחצו בהליכה אלכסונית/צידית. הסיבה היא שחצייה עם הגוף לכיוון מורד הזרם או ישירות לכיוון הגדה השנייה בדרך כלל מקשה על מציאת איזון.

11. עדיף לחצות בזוג
בידיים משולבות, בצורת נעילה של מפרק המרפק, או אחד מאחורי השני, כשהראשון עם הפנים למעלה הזרימה והשני תומך אותו בגבו (בתרמיל). כשאתם פועלים יחד, אתם בעצם יוצרים נקודת אחיזה נוספת ומשותפת בקרקע. אם אתם בקבוצה גדולה ורוצים להיות אקסטרה זהירים, החברים שלכם יכולים לרדת קצת במורד הנהר ולחכות עם ענף או מקל הליכה מושט במטרה לעזור לכם אם נסחפתם.

אני מודה שמעולם לא חציתי נהר בקבוצה של מעל שני אנשים, אבל השיטה המקובלת היא בטור עם הפנים כלפי מעלה הנהר. חברי הקבוצה החזקים והגבוהים ביותר (עדיף מנוסים) ממוקמים בקדמת הטור מלבד אחד שנעמד בסופה. הראשון, שחווה את עוצמת הזרימה, נשען קדימה ואוחז בשתי ידיים במקלות ההליכה או בענף גדול שמצאתם. המטרה היא לנוע באופן אחיד בהליכה צידית כשכל אחד אוחז בתרמיל של העומד לפניו, כך שהעומדים באמצע השורה מוגנים מעוצמת הזרם ותומכים בעומד לפניהם.

12. גובה המים

בזרימה מהירה, נהר בגובה ברכיים ומעלה כבר עלול להיות מאוד מסוכן וקשה לחצייה. אם במהלך החצייה אתם מבינים שהנהר גבוה מגובה הברכיים והזרימה נעה במהירות (סוחפת), יכול להיות שעדיף להסתובב ולחפש נקודת חצייה אחרת (או להקים מחנה ולחכות לבוקר, כאמור, תלוי בשעה).

סיכום

חשבתי הרבה האם כדאי לפרסם את הפוסט הזה. זה לא מתפקידי להגיד לכם אם להסתכן בחציית נהר או לא. אני לא יכול להגיד "לא להסתכן בכלל" כי זו תהיה צביעות מבחינתי. לכן הפוסט הזה מיועד לאלו שגם אם אומרים להם לא להסתכן, הם עדיין הולכים ועושים את זה. יש אנשים שקשה לעצור אותם ולכן, הפוסט הזה לא בא לדחוף אתכם לתוך הסכנה אלא לספק כללי התנהלות נכונים.

בכל אופן, אני כן ממליץ להתייחס לעניין בצורה אחראית –

כל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון על פי הניסיון שלו, ההרגשה שלו וכמובן מצב הנהר אבל דיר באלק, אל תקלו ראש בעניין.