שביל חוצה ניו זילנד – פרטים טכניים וטיפים (2020)

מידע על הפוסט

הפוסט הזה מעודכן לשנת 2019/20.

במקור הוא נכתב בשנת 2015 ובשנים האחרונות עזר למטיילים להחליט אם מתאים להם לצאת לשביל חוצה ניו זילנד או לא. כתבתי בו גם על הצדדים הטובים וגם על הרעים של השביל, כדי לנסות ולספק הבנה אמיתית ומקיפה של המשמעויות שבהחלטה ללכת את ניו זילנד.

הוא התפרסם בבלוג שכתבתי במהלך המסע על פלטפורמה קצת יותר מיושנת, ולא מזמן העברתי אותו לכאן. כתבתי כאן גם פוסט שמסכם את הבלוג.

בפוסט המקורי המידע התבסס רק על החוויה שלי, אבל כאן הוא מבוסס גם על החוויה העדכנית יותר של אימרי סבח, שעשה את השביל בשנת 2019/20 ושלח לי תיקונים ועדכונים כדי לעזור לכל מי שרוצה לצאת למסע הזה בעתיד. 

בלי אנשים טובים כמו אימרי ששלח לי מידע מעודכן, אין לי דרך לדעת על שינוים שיתרחשו בתוואי השביל, בעלויות או בכל פרט טכני אחר שקשור אל השביל.

הערה נוספת – כשכתוב "דולר" הכוונה היא לדולר ניו זילנדי אלא אם מצוין אחרת.

קריאה מהנה ומלמדת! ותכינו את עצמכם, זה פוסט ארוך שנכתב בצורה אינפורמטיבית ותאכלס הוא כנראה יהיה מעניין רק למי שבאמת רוצה לעשות את הטה אררואה.

יאללה, נתחיל:

ויזה טיסה ציוד מזג אוויר ועונה מומלצת אוכל ומים ניווט

לינה/קמפינג עוד טרקים בניו זילנד סכנות רטובות טיפים נוספים אפליקציות רלוונטיות אתרים מועילים

ויזה

לפני 2019, אזרחים ישראלים היו מקבלים אשרת שהייה של 3 חודשים בעת הכניסה לניו זילנד.

החל מתאריך 1.10.2019, כל אזרח ישראלי המגיע לניו זילנד צריך להוציא מראש ויזת תייר הנקראת NZeTA לפני כניסה למדינה. הויזה מאפשרת שהייה של 3 חודשים בניו זילנד מרגע הכניסה למדינה ותקפה לשנתיים. במהלך השנתיים ניתן להיכנס ולצאת מניו זילנד ללא הגבלה, אבל בכל כניסה ניתן להישאר במדינה עד 3 חודשים.

תהליך הוצאת ה-NZeTA  מתבצע באפליקציה בשם NZeTA או באתר רשות ההגירה של ניו זילנד.

יש להכין דרכון בתוקף ובמהלך התהליך מתבקשים להצהיר על עבר פלילי נקי ועל כך שאינכם מסורבי כניסה למדינה אחרת.

התהליך מהיר מאוד והאישור מתקבל במייל תוך מספר דקות בדרך כלל. עם זאת, רצוי לא לדחות זאת לרגע האחרון לפני הטיסה. עלות הגשת הבקשה היא $9 באפליקציה ו-$12 באתר ההגירה. בנוסף תצטרכו לשלם בעת הגשת הבקשה $35 עבור מס לשימור הסביבה הנקרא IVL.

3 חודשים הם לא מספיק זמן (לרוב האנשים) כדי לסיים את השביל, לכן, לרוב תצטרכו ויזה של לפחות 4-5 חודשים.

 יש מספר אפשרויות כדי לקבל אשרת שהייה למשך זמן כזה:

ויזת תייר מוארכת (Visitor Visa) – 

ניתן להגיש בקשה לויזה מוארכת של עד 9 חודשים (תוכלו לבקש פחות כמובן). ניתן להגיש את הבקשה מישראל מראש או מתוך ניו זילנד. 

הגשת הבקשה מתבצעת אונליין באתר רשות ההגירה של ניו זילנד ועולה $35 אם הגשתם מישראל או $246 אם אתם מגישים מתוך ניו זילנד. זמן הטיפול בבקשה הוא לרוב כחודש. 

המסמכים שתצטרכו להעלות לאתר כוללים: 

• צילום דרכון
• תמונת פספורט
• פירוט דפי חשבון באנגלית
• ניתן לבקש מהבנק או להוציא ישירות מאתר האינטרנט של הבנק (יש לשנות את שפת האתר לאנגלית כדי שדפי החשבון יהיו באנגלית) + אישור בעלות חשבון באנגלית
• כרטיס יציאה מניו זילנד או הוכחה שיש לכם מספיק כסף לקניית כרטיס יציאה
• ככל הנראה יבקשו גם אישור שחרור מהצבא באנגלית – 
• באתר בשם "אישורים" אפשר להזמין אישור בעברית מהצבא שנשלח אליכם למייל, ואותו אפשר לשלוח למתרגם או לתרגם בעצמכם
• אם ביקשתם ויזה ליותר מ-6 חודשים, יכול להיות שתתבקשו לצרף בדיקת רנטגן ו/או מכתב מרופא על בריאות תקינה. 

על פי אתר ההגירה אתם צריכים להראות כי יש לכם לפחות $1000 לחודש על מנת לאשר את הבקשה. 

מסמכים נוספים שמומלץ להעלות לבקשה באתר הם: 

• מכתב מהמעסיק שלכם (אם יש לכם עבודה שמחכה בארץ)
• אישור על דירה שרשומה על שמכם אם יש
• cover letter שמפרט את מטרות הטיול שלכם
• מסמך עם הוכחה שאתם עושים את השביל: תמונות, מסמכים, קישור לבלוג וכו  (אם הגשתם את הבקשה מתוך ניו זילנד)

היתרון בלהגיש ויזת תייר מוארכת מישראל הוא שזה יחסוך לכם זמן התעסקות וכסף לעומת טיפול בהארכת הויזה מתוך ניו זילנד בזמן המסע. החיסרון הוא שאתם עלולים לקבל תשובה שלילית. קישור להגשת ויזת תייר

ויזת עבודה-חופשה (Israel Working Holiday Visa) –
ויזה המאפשרת לטייל ולעבוד (אין חובה לעבוד) בניו זילנד למשך 12 חודשים. הויזה מיועדת לאנשים בגילאי 18-30. הגשת הויזה מתבצעת אונליין באתר רשות ההגירה של ניו זילנד ועולה $280. ניתן להגיש מישראל או מניו זילנד.

ניתן גם להגיש בישראל, להגיע לניו זילנד עם NZeTA ולחכות לתשובה בניו זילנד.
זמן הטיפול בבקשה הוא לרוב כחודש. האפשרות להגיש את הבקשה לויזה נפתחת כל שנה בנובמבר ונסגרת כשמספר המקומות הפנויים מתמלא. נכון להיום (2020) יש 200 מקומות לישראלים.
בשביל לקבל ויזת עבודה-חופשה תצטרכו להראות כי ברשותכם סכום של $4200 לפחות.

המסמכים שתצטרכו להכין הם אותם מסמכים כמו לויזת תייר וייתכן שגם יבקשו מכם הוכחה שיש לכם ביטוח רפואי המכסה את כל תקופת השהות. קישור להגשת ויזת עבודה-חופשה

אופציה 1 (ויזת NZeTA לשלושה חודשים) + בקשת הארכה –

אם לא היה לכם מספיק זמן לפני היציאה לשביל כדי להגיש ויזת תייר/עבודה או חששתם שלא יאשרו לכם, דרך טובה להבטיח שיהיה לכם מספיק זמן לסיים את השביל היא להיכנס עם ויזה של שלושה חודשים ולבקש הארכה מתוך המדינה.

ההערה שלי (גיל): זו הדרך ששנינו בחרנו,  ב- 2015 ניגשתי פיזית למשרד ההגירה של פלמרסטון נורס' (Palmerston north), עיר שממוקמת בדרום האי הצפוני, וביקשתי להאריך את השהות שלי במדינה. שם לקחו לי את הדרכון ואחרי אישור הבקשה, שלחו לי אותו חזרה למשרד ההגירה שבו היה לי הכי נוח לאסוף אותו. בשנה שבה אימרי עשה את השביל, החוקים כבר השתנו ובעצם כל תהליכי הגשת הויזה בניו זילנד כיום מתבצעים באינטרנט ולא פיזית במשרדי הגירה.

אימרי:
"נכנסתי לניו זילנד עם NZeTA והתחלתי את השביל. כשהגעתי לוולינגטון (דרום האי הצפוני) לקחתי מספר ימי חופש מהשביל, בערך חודש לפני סיום הויזה, הלכתי לספריה שיש בה מחשב עם אינטרנט והגשתי בקשה לויזת תייר (Tourist Visa) אונליין.

ביקשתי הארכה ל-3 חודשים נוספים. הכנתי מראש קבצים של כל המסמכים הדרושים מהארץ אותם שמרתי בטלפון הנייד ואת פירוט החשבון העדכני באנגלית הוצאתי מהאתר של הבנק. בפועל, עד שהתחילו לטפל בבקשה שלי עבר יותר מחודש ובסוף סיימתי את כל השביל כשעדיין הבקשה בטיפול. 

ברגע שיש בקשת ויזה פתוחה במשרד ההגירה, ניתנת לכם ויזת שהייה זמנית למקרה שנגמרת לכם הויזה הנוכחית, יהיה לכם אישור שהייה עד סיום הטיפול בבקשה. אפילו אם התשובה לבקשה שלילית יש לכם חודש לעזוב את המדינה מיום מתן התשובה. 

כלומר, אם תגישו בקשה לויזת תייר כמה ימים לפני סיום השלושה חודשים, אתם ככל הנראה מבטיחים לעצמכם מספיק זמן לסיים את השביל גם אם הויזה תאושר וגם אם לא.

אפשרות נוספת היא לטוס ליעד קרוב מחוץ לניו זילנד לפני סיום השלושה חודשים, לחזור למדינה וכך לקבל שלושה חודשים נוספים. העדפתי להימנע מזה.

היתרון של להגיש בקשה מתוך ניו זילנד לפני סיום השלושה חודשים הוא שאתם ככל הנראה מבטיחים לעצמכם מספיק זמן כדי לסיים. החיסרון הוא שאתם צריכים להתעסק בבירוקרטיה באמצע השביל, דבר שעלול להוסיף לכם קצת לחץ. כמו כן, זמני הטיפול בבקשות עלולים להשתנות עם הזמן. "

לכל האפשרויות המוצגות יש יתרונות וחסרונות, תבחרו בדרך שמתאימה לכם. העיקר שיהיה לכם מספיק זמן לסיים את השביל 🙂 אם תעמדו בקריטריונים ותציגו את המסמכים הדרושים, אין סיבה שהויזה שלכם לא תאושר. תהליך הגשת הויזות השונות משתנה עם הזמן ולכן חשוב להתעדכן בכל הפרטים והשינויים האחרונים ב אתר רשות ההגירה של ניו זילנד.

טיסה

המחיר לטיסה הלוך וחזור צפוי להיות בין 1400 – 2000 דולר אמריקאים.  אני (גיל) טסתי עם "קוריאן אייר". קניתי כרטיס טיסה עם תאריך חזרה לאחרי חודשיים וחצי בגלל שנאמר לי שאין אפשרות להיכנס למדינה עם כרטיס החזרה לא תואם לאשרת השהייה שאקבל (כאמור – שלושה חודשים). לכן נאלצתי לשנות את כרטיס הטיסה שלי אחרי שהארכתי את הויזה, פעולה שעלתה לי כמה מאות דולרים.

כשטסים לניו זילנד רוב הסיכויים שיבקשו מכם להראות כרטיס יציאה מהמדינה שתואם את משך אשרת השהייה. הדרישה יכולה להיות בנתב"ג, בכל אחד מהקונקשנים ובניו זילנד עצמה.

יש מספר אפשרויות:

• להזמין כרטיס הלוך ושוב, אם אפשר, שזה יהיה כרטיס שמאפשר לכם לשנות את מועד הטיסה ללא עלות/בעלות נמוכה כדי לאפשר לכם גמישות בחזרה מניו זילנד.
• להזמין כרטיס הלוך ובנפרד לרכוש גם כרטיס חזור שבו תהיה האפשרות של ביטול בחינם/בעלות נמוכה.
• לטוס רק עם כרטיס הלוך ולרכוש כרטיס מאתר "ששוכר" (בפועל קונה) עבורכם כרטיס חזרה ומבטל אותו תוך 48 שעות.
  בשיטה הזאת אתם לא נדרשים לשלם סכום מלא עבור הכרטיס, אלא רק "דמי תיווך" לאתר או לסוכן הנסיעות שעושה את זה עבורכם. אם אתם מזמינים דרך סוכנות נסיעות, אפשר לשאול את הסוכן על "כרטיס חזרה פיקטיבי" או שאפשר לעשות זאת באתר שמוצג למטה, שבו כתוב שזה חוקי לגמרי למרות שלדעתנו זו שיטה קצת מפוקפקת.
  אז באתר הזה –  BestOnwardTicket – אפשר לרכוש כרטיס כזה ב-12$ ועוד 5$ (המחירים בדולר אמריקאי) אם רוצים לבחור טיסה ליעד ספציפי (לדוגמה ישראל).

מקבלים תוך זמן קצר כרטיס למייל, לטיסה אמיתית עם הפרטים שלכם, שתקף ל-48 שעות, ומתבטל אוטומטית לאחר מכן. אם ירצו לבדוק אם הטיסה שלכם באמת קיימת בשדה התעופה (סיכוי נמוך) לא תהיה בעיה, רק עדיף לא לחרוג מה-48 שעות בהן תקף הכרטיס. במקרה של קונקשן ארוך אפשר להזמין עוד אחד אם רוצים להיות בצד הבטוח.

ציוד טיולים

לרוב, ציוד הטיולים בניו זילנד יקר יותר מאשר בארץ. תעשו את הקניות שלכם כאן (או תזמינו מחול, ארה"ב אם מתאפשר).

יהיו דברים שיהרסו במהלך הטיול ולא תהיה לכם ברירה אלא לקנות שם או לשלוח מראש ב"קופסא המקפצת" שלכם (Bounced Box – הסבר ב"טיפים" למטה).

חשוב להבין, אתם הולכים לסחוב ציוד במשך ארבעה חודשים ברצף אז תנסו למצוא ציוד קל משקל אבל עם זאת עמיד.

לא בטוחים מה לקחת? תשאלו אותי ואנסה לעזור (זה מה שאני לוקח: קישור לרשימת ציוד לטרקים ולשבילים ארוכים).

שלב ההכנות נגמר, מתחילים ללכת.

מזג אוויר ועונה מומלצת

מזג האויר בניו זילנד אינו צפוי וגם בקיץ יכולים לרדת הרבה גשמים, לכן ציוד לגשם ולקור הוא הכרחי.

יש חלון זמנים רחב של כ- 6 חודשים ללכת את השביל.

בין אם מתחילים מצפון ובין אם מדרום, כדאי להתחשב בעיקר באי הדרומי שבו ההרים גבוהים וחשופים יותר ולנסות להגיע אליו בשיא הקיץ (ינואר – פברואר).
(כתבתי גם פוסט על מזג אויר בטרקים – איך להתכונן ומהן האפליקציות הטובות ביותר).

התחלה בצפון וסיום בדרום – מומלץ להתחיל בין אמצע אוקטובר לאמצע נובמבר – סיום במרץ / אפריל.
התחלה בדרום וסיום בצפון – מומלץ להתחיל בין תחילת דצמבר לאמצע ינואר – סיום באפריל / מאי.

מצפון לדרום או מדרום לצפון?

רוב הטיילים, ביניהם אני ואימרי, מתחילים בצפון.
אני ממליץ להתחיל מצפון מכמה סיבות –

• השמש בגב ולא בפנים רוב היום (בחצי כדור דרומי השמש נמצאת בצפון).
• לדעתי, האי הצפוני פחות מרשים ויותר מתסכל (מבחינת הליכה על כבישים, בוץ ונוף) ולכן סיום באי הדרומי הוא יותר מספק (דעה אישית בלבד).
• ב- 2014/15  כתבתי שהסיכוי למצוא שותפים בזמן ההליכה היה גבוה יותר כשהולכים דרומה אבל כיום, אימרי מעדכן שהרבה מאוד אנשים הולכים גם צפונה, כך שיש סיכוי גדול למצוא שותפים גם בכיוון הזה.
• התחלה מצפון באוקטובר – נובמבר, תביא את רוב הטיילים לאי הדרומי בעונה האופטימלית מבחינת מזג אוויר ומצב השלגים ותחסוך עיקופים של אזורי רעייה אסורים להליכה בחודשים מוקדמים יותר.
• את קטע  השייט של נהר הוואנגאנוי (Wanganui – הסבר "בטיפים" למטה) ניתן לעשות רק דרומה.

אוכל ומים

מים
לא נתקלתי בקטע ארוך יותר מ- 20 ק"מ ללא מים ולכן, עם תכנון נכון, לא צריכה להיות בעיה.
כמובן שמצב המים בערוצים הקטנים משתנה מעונה לעונה והיכן שלא מצליחים להתעדכן על מצב המים, מומלץ לקחת אקסטרה.

מומלץ לטהר את המים באזורים חקלאיים, באזורי מרעה ובמקומות בהם אינכם בטוחים מעין מגיעים המים. אישית, ברוב חלקי האי הצפוני טיהרתי את מי הנחלים אבל מהרגע שהגעתי לרכסי האי הדרומי כמעט ולא טיהרתי בכלל.

אוכל
כמו בכל מקום, ככל שהסופרמרקט גדול ומסחרי יותר, ככה ניתן למצוא מגוון רב יותר של אוכל במחיר טוב יותר. ארבעת הסופרמרקטים העיקריים הם:
Countdown, New world, Pack and Save, Fresh choice.
סופרמרקטים קטנים יותר בהם תתקלו נקראים Four Square ו – Super Value.

לא בטוחים מה לאכול על השביל?  קראו את הפוסט שכתבתי על מה אוכלים בטרקים.

באי הצפוני לא נתקלתי בבעיה במציאת מקומות לקניית אוכל אבל באי הדרומי הגעתי למקומות מרוחקים יותר בהם היתה רק חנות קטנה ויקרה ולכן שלחתי אליהם אוכל מוולינגטון שנמצאת בדרום האי הצפוני.

עלות המשלוח הייתה כ- $13 לקילו ושלחתי שלוש חבילות למקומות שונים.

יש הסבורים שמ- פיקטון (Picton), עיירה שנמצאת בצפון האי הדרומי, עלות המשלוח תהיה זולה יותר בגלל שהעברה מאי אחד לשני מייקרת את המשלוח.

חוץ מכתובת, חשוב לרשום על כל החבילות:

• שם מלא + העובדה שאתם שעושים את ה-Te Araroa (לדוגמה: Gil Efrat – TA Hiker)
• זמן הגעה משוער (Estimated Time Arrival) (לדוגמה:  ETA – Dec' 2nd)

אלו המקומות אליהם שלחנו אוכל:

הבלוק (Havelock) – שלחתי אוכל לעשרה ימים (בפועל הלכתי שבעה). את החבילה שלחתי ל- Bluemoon Lodge שם גם שהיתי (באוהל) לילה אחד.

לרשום על החבילה –
Bluemoon Lodge
48 Main Rd Havelock
Blenheim, 7100
Name + TA walker
Approx arrival date

* אימרי מעדכן שכעת לא חייבים לשלוח אוכל להבלוק כי יש שם סופרמרקט עם מבחר מגוון של מוצרים, שבו אפשר להצטייד לקראת רכס הריצ’מונד.

סט ארנוד – משלוח אוכל לשישה ימים – המחיר לאיסוף חבילה הוא 15$. יש ב-St. Arnaud מכולת מאוד יקרה עם מבחר סביר. מוכרים שם גם בלוני גז. אפשרות נוספת היא לתפוס טרמפ לעיר הנחמדה נלסון (קצת יותר משעה נסיעה) ולקנות שם אספקה. טרמפ חזור ל- St. Arnaud יכול לקחת המון זמן, קחו זאת בחשבון.

טיפ – אם אתם נמצאים ב-Alpine Lodge ביום ראשון' אל תוותרו על "בופה יום ראשון" שהפך לקלאסיקה של השביל. צרו קשר עם המקום לקבלת הנחיות בנוגע למשלוח החבילה. קישור לאתר

לרשום על החבילה:
Alpine Lodge
75 Main Road
St.Arnaud, RD 2 Nelson
7072
Name + TA walker
Approx arrival date

Boyle River Education Centre – המקום נמצא על השביל ומקבל משלוחי אוכל. אימרי שלח לשם חבילה ומספר שהמחיר לאיסוף הוא $10. בנוסף הוא מספק לינה בתשלום בחדרים (יש גם חניון לילה  לאוהלים מחוץ למתחם בעלות של $8). יש בו חנות קטנה מאוד, אבל אפשר לקנות בה אספקה מלאה כולל בלוני גז והמחירים של רוב המוצרים סבירים. המקום פתוח בין 9:00-17:00

צרו קשר עם המקום לקבלת הנחיות בנוגע למשלוח החבילה.

*אפשרות נוספת היא לעשות מה שאני עשיתי ולתפוס טרמפ של 55 ק"מ ל-Hanmer Springs ולקנות שם אספקה.

לרשום על החבילה:
Private Bag 55002
Orchard Rd.
Christchurch
8154
Name + TA walker
Approx arrival date

ביליי הוטל (דרכו עובר השביל, 12 ק"מ מזרחית לעיירה ארת'ור פאס) – אוכל לארבעה ימים.
אימרי גם שלח לשם אוכל, אבל ישן ב-Arthur's Pass (מרחק טרמפ קצר מאוד/הליכה מהשביל) אצל Bill the Sanctuary, אליו רוב האנשים שולחים את החבילות שלהם. המחיר בשני המקומות לאיסוף חבילה הוא 10$. הרבה אנשים שולחים לנקודה הזאת גם ציוד כמו נעליים חדשות שייתכן שתצטרכו אחרי הקטעים הקשוחים של תחילת האי הדרומי. בעיירה יש מכולת מאוד יקרה עם מבחר מצומצם יחסית, יש גם בלוני גז.

צרו קשר עם המקומות לקבלת הנחיות בנוגע למשלוח החבילה.

The Sanctuary – קישור לאתר.
אם בחרתם לשלוח ל-The Sanctuary  תרשמו על החבילה:
Bill Trolove
11 Doncaster Street
Christchurch 8042.
Name+TA walker
Email
passport/driving licence number
Approx arrival date

Bealey Hotel – מספר טלפון: 03-318-9277.
אם בחרתם לשלוח ל-Bealey Hotel תרשמו על החבילה:
The Bealey Hotel
Post office box 51058
Arthur's pass village, 7654
Name + TA walker
Approx arrival date

בקישור הזה – Te Araroa Resupply – תמצאו מדריך מפורט על נקודות אספקה בכל השביל, כולל מקומות לקניית גז וציוד טיולים. המדריך הוא חלק מאתר מצוין ומפורט מאוד על השביל.

ניווט

אני שייך לעולם הישן כנראה ועדיין מטייל גם עם מפות נייר מודפסות וגם עם אפליקציות/GPS.
אסביר על שתי האופציות:

מפות ניתן להדפיס מהאתר הרשמי של השביל (teararoa.org.nz). אלו מפות של 1:50,000 אבל הן מתוכננות להדפסה על דף A3 (כפול מגודל ההדפסה הרגיל של A4) ולכן כשמדפיסים אותן על דף A4 קשה לקרוא אותן מכיוון שכל הפרטים (קווי גובה, ערוצים) קטנים יותר וקשים יותר לזיהוי.

*טיפ – להדפיס את המפות על שני צידי הדף וככה לחסוך דפים ומשקל על הגב. ישנן כ- 140 מפות סה"כ, אם מדפיסים על שני צדדים זה אומר סה"כ 70 דפים, כ- 35 לכל אי. קחו בחשבון שהדפסה בניו זילנד היא יקרה באופן מגוחך (מניסיוני, בין 85 סנט ל- 2.5 דולר לדף!) ומומלץ להדפיס את המפות (או לפחות את אלו של האי ממנו תבחרו להתחיל) בבית.

באתר הרשמי של השביל אפשר למצוא גם מסמכי הערות וסיפור דרך (Trail notes).

מבחינת GPS, אפשר לקנות מכשיר ייעודי או להשתמש בזה שקיים ברוב הסמארטפונים.

מהאתר הרשמי של השביל אפשר להוריד קובץ GPX (קובץ נתוני מפה שניתן לעלות ל-  GPS או לסמארטפון) של כל השביל בקישור הזה.

לאורך כל השביל לא הרגשתי צורך במכשיר GPS בגלל שה – GPS של הסמארטפון שלי עבד נהדר כשהייתי צריך אותו (בעיקר בערים).

כמובן שאנטנת ה – GPS של הסמארטפון קטנה יותר משל מכשיר GPS ייעודי ולכן, בתנאים מסויימים (עננות לדוגמה), הסמארטפון יעבוד פחות טוב מאשר המכשיר הייעודי.

*טיפ – מומלץ להוריד אפליקציה שעולה כ – 25 שקלים ושמה New Zealand TOPO 50. דרך האפליקציה תוכלו להוריד לסמארטפון את כל ניו זילנד על מפה פיסית של 1:50,000 לשימוש אופליין ויחד עם קבצי ה – GPX שהורדתם מהאתר הרשמי.
כלומר – תוכלו לראות את המיקום שלכם על השביל באופן שוטף ללא צורך באינטרנט או בקליטה סלולרית. הורדת המפות יכולה לתפוס מקום רב על הסמארטפון וכדי לחסוך במקום, כדאי להוריד כל פעם חלק אחר של המדינה ולא את כולה בפעם אחת.

*טיפ –  הזמנים שתצטרכו את ה- GPS יותר מכל יהיו כנראה כשהתנאים בחוץ לא נעימים (ערפל כבד, גשם וכו). תוודאו שאתם יכולים להוציא את הסמארטפון כשיורד גשם  – אם הוא לא עמיד למים, תקנו כיסוי עמיד או איזו שקית עמידה למים / זיפלוק רגיל לסמארטפון כדי שתוכלו להשתמש בו ללא חשש גם בגשם כבד.

בשנת 2016 הוסיפו את שביל חוצה ניו זילנד לאפליקציה בשם Guthook Guides, והיום מטיילים רבים שלא לוקחים מפות פיזיות, משתמשים באפליקציה הזאת. היא לא חינמית אבל רבים מאמינים שהיא שווה את המחיר (כ-$30 אמריקאי). אפשר לקנות בה חבילה בשם Te Araroa Thru-Hiker Special שבה כל הקטעים בשביל לפי אזורים. השביל כולו מסומן באפליקציה על מפות טופוגרפיות שאפשר להוריד לשימוש אופליין. גם כאן כדאי להוריד כל פעם חלק אחר בנפרד כדי לחסוך מקום במכשיר.

לאפליקציה יש הרבה פיצ'רים טובים כמו מפת ניתוח גבהים, אפשרות מדידת מרחקים, מרחק למקור המים הקרוב הבא, אייקונים במפה שמציינים מקורות מים, ערים, מסעדות, הוסטלים, חניוני לילה, בקתות, נהרות מסוכנים ועוד. היתרון הגדול שלה הוא שהמשתמשים בה יכולים לכתוב תגובות על כל אחד מהאייקונים במפה. לדוגמה, "ההוסטל הזה מצוין ובמחיר טוב", "בבקתה הזאת אין מים במיכל" וכו'.

רצוי רק להתייחס בשיקול דעת לתגובות שאתם קוראים ולא לקבל אותן כאמת מוחלטת. הפיצ'ר הזה עוזר מאוד למשל במציאת מקומות טובים להקים אוהל באי הצפוני בו אין כמעט בקתות.

בשנה האחרונה (2019) מטיילים לשעבר בשביל הוציאו אפליקציה חינמית רשמית לשביל שגם היא מעולה ומאוד דומה ל-Guthook. שם האפליקציה הוא Te Araroa – The Trail App וגם בה יש את כל המפות אופליין, ניתוח גבהים, מרחקים ואייקונים עם מקומות שונים בשביל. האפשרות לתגובות לא קיימת בה עדיין, אבל היא כוללת פיצ'ר חשוב מאוד שהוא ה-Trail notes הרשמיים של השביל שנמצאים בה אופליין.

לינה/קמפינג

האי הצפוני

להוציא שלושה מקטעים (Pirongia Traverse, Hauhungaroa Track and Traruas range) כמעט ואין בקתות ולכן את רוב הלילות ישנתי באוהל.

האי הדרומי

איפה שיכולתי, ישנתי בבקתות הרבות שמפוזרות לאורך השביל.
הבקתות שייכות ל"דוק" (DOC – Department Of Conservation), שהוא גוף מקביל ל"רשות הטבע והגנים" שלנו, והן בתשלום סמלי ביותר. איכות הבקתות משתנה אך ברובן תמצאו מיטה + מזרון, שולחן ולפעמים גם אח מחממת (תענוג!).

*טיפ – לעשות מנוי חצי שנתי (hut pass) לבקתות אלו בעלות של 92 דולר. ללא המנוי, כל לילה בבקתה יעלה בין 5 – 15 דולר ככה שהמנוי באמת משתלם. את המנוי אפשר לעשות בכל משרד DOC. את שלי עשיתי באוקלנד, אחרי שלושה שבועות הליכה על השביל.

ללינה בימי מנוחה יש שלוש אפשרויות עיקריות:

1. קמפינג – בגלל שמחירי המחייה בניו זילנד מאוד גבוהים, גם את רוב ימי המנוחה שלי ביליתי באוהל כשישנתי בחניונים בתשלום (Holiday parks). לרוב, החניונים מספקים מטבח, מקלחות ואזור משותף שהסגנון שלו משתנה בין חניון לחניון (בחניונים מסויימים יש טלוויזיה, פינג פונג, ספות ובאחרים אין כלום מלבד מקלחות, שירותים ומטבח לא מאובזר).

עלות ממוצעת של לינה בחניון נעה בין 15 – 20 דולר.
יש חניונים שמספקים רק משטח להקמת אוהל ושירותים ועלותם היא בין 5 – 10 דולר.

2.  Hostel/Backpacker – עלות לינה ב – Hostel/Backpacker נעה בין 25 – 40 דולר. שתי הרשתות העיקריות הן למעשה בינלאומיות ונקראות YHA ו – BBH.

מנוי לרשתות אלה עולה כ – 25 דולר ונותן הנחה של כ- 10% על כל לילה.

*טיפ – ברשת YHA יש הנחה משמעותית נוספת למנויים שנקראת Low Carbon Travelers, זו הנחה של 25% לכל מי שיש לו אישור כתוב מהרשת שמוכיח כי הוא חוצה את ניו זילנד ברגל או באופניים.
כדי לקבל את האישור יש לפנות אל שירות הלקוחות של הרשת ולספק הוכחה (רשימת ציוד/תמונה) שאתם עושים את השביל – מומלץ!

3. מלאכי שביל – כיום (2020) מספר מלאכי השביל לאורך הטה אררואה יחסית גדול (עדיין לא מפותח כמו שביל ישראל למשל אבל יש די הרבה). יש קבוצת פייסבוק שבה ניתן למצוא מלאכים להתארח אצלם בחינם או תמורת תרומה קטנה (Koha, בהגה המקומית).

בשורת החיפוש של הקבוצה אפשר לכתוב את שם העיירה שבה אתם מחפשים מלאך וכך למצוא פוסטים ממלאכים מאותה העיירה, איתם אפשר ליצור קשר. מלבד אירוח, חלק מהמלאכים מציעים אפשרות לשלוח אליהם חבילות. אימרי לדוגמא היה צריך באופן דחוף נעליים חדשות באי הדרומי ולא הייתה חנות קרובה, אז הוא הזמין מהאינטרנט נעליים לכתובת של מלאך שביל שמצא בקבוצה. קישור לקבוצה – Te Araroa Trail Angels.

אפשר למצוא אפשרויות לינה ב-Guthook ובאפליקציה של השביל (הוסטלים, Holiday Parks, חניונים, flat spots להקים אוהל ועוד). ב-Trail notes יש רשימה מסודרת של מקומות לינה בכל אחד מהמקטעים. כמובן שהאופציה של Booking או Hostel World גם שמישות מאוד (אפיליאייט בוקינג).

לא מעט מטיילים נעזרים גם ב- Couchsurfing וגם אני נעזרתי בה לא פעם.
זו רשת שמקשרת בין מטיילים למקומיים שמציעים לינה או סתם חברה והמלצות ללא כל תשלום כספי.
כן חשוב לכבד את ההזמנה של זר לביתו, להתנהג כראוי ואפילו, אם בא לכם, לתת איזו מחווה כמו להביא בירה או לשלם במסעדה/פאב וכו. איכות החוויה בד"כ נמדדת על ידי הכימיה עם המארח.

קיימת אפשרות לינה נוספת שהיא רק לישראלים. רשת HIT – Hosting Israeli Travelers.
רשת שמרכזת אנשים (לרוב נוצרים) אוהבי ישראל שמארחים בביתם ישראלים. הרשת פועלת בכל העולם אבל הוקמה בניו זילנד, בה יש יחסית הרבה מארחים.

לרוב האירוח יהיה בחינם או בעלות סימלית. לפעמים יציעו לכם גם טרמפ. נרשמים לאתר ורוכשים את חבילת האירוח בניו זילנד ובפסיפיק. זו אפשרות טובה למי שרוצה לחסוך כסף של לינה ולישון בסטנדרט גבוה יחסית. (אני ואימרי פחות השתמשנו בזה ויותר במלאכי שביל).

* אתר "חיבורים" הוא גם רשת באותו הקונספט בדיוק.

עוד טרקים בניו זילנד

כמעט כמו כל שביל ארוך, גם במקרה הזה השביל לא תמיד עובר בכל נופים המרשימים שיש לאזור להציע ולכן, בהינתן הזמן והרצון, מומלץ ביותר לרדת קצת מהשביל כדי לטייל באזורים יפיפיים לידם הוא עובר.

כמובן שיש מלא אופציות אבל אלו הן חמשת ההמלצות שלי, מסודרות מצפון לדרום:

1. השביל חוצה את פארק טונגרירו שבאי הצפוני ביום אחד (כ – 20 ק"מ) שנקרא "אלפיין קרוסינג" (alpine Crossing), שם הולכים רוב המטיילים שבאים אל הפארק. אני ממליץ להקדיש מספר ימים נוספים בפארק וללכת בשבילים הפחות מתויירים שלו.

2. לדעתי הר קוק הוא אזור עם נוף ההרים המרשים ביותר שראיתי בניו זילנד. השביל עובר כשבעים ק"מ מעיירת הנופש הקטנה שנקראת על שם ההר. אני ממש ממליץ להגיע לשם. אפשר להגיע מהעיירה טוויזל (Twizel) שם עובר השביל ולטייל יום או יומיים באזור היפיפה הזה.

3. שמורת הר אספיירינג (Mount Aspiring) היא אחת מהשמורות היפות והמרוחקות ביותר שיש לניו זילנד להציע. יש מספר גדול של שבילים ואפשרויות טיול ומומלץ לחוות חלק מנופי הפארק. השביל עובר גם בעיירה וואנקה (Wanaka) וגם בקווינס טאון (Queenstown) הגובלות עם הפארק ומשמשות בסיס טרקים מעולה. בשתי העיירות יש משרד DOC שם ניתן להשיג מפות והרבה מידע על השבילים באזור.

4. אחרי קווינסטאון, השביל עובר קרוב מאוד לטרק בשם רוטברן (Routeburn). לדעתי מומלץ לחבר את מסלול זה אל ה- Te Araroa עצמו. משמעות הדבר היא הוספה של כ- 60 ק"מ. מהרוטברן חוזרים אל השביל דרך טרק שנקרא גרין – סטון (Greenstone) שמתחבר שוב אל ה -Te Araroa עשרה ק"מ מנקודת ההתחלה המקורית שלו (מבטיח שתבינו זאת טוב יותר כשתהיו שם).

5. מהעיירה טה אנאו (Te Anau), שם רוב מטיילי השביל יעצרו לקנות אספקה של אוכל ולנוח, אפשר לצאת לטרק שאותי הפתיע ביופיו. שמו טרק  הקפלר (Kepler) ומהחלק הגבוה והחשוף שלו, ניתן לראות נופים מרשימים לכיוון פיורדלנד.

סכנות רטובות

בהליכה על החופים, חשוב לעקוב אחרי מצב הגאות והשפל. באי הצפוני, יש מקומות בהם מסוכן ללכת בשעת הגאות ותאלצו לתכנן את ההליכה בהתבסס על זמני השפל.

*טיפ – תורידו אפליקציה שנקראת “New Zealand Tide Times” ושם תוכלו לעקוב באופן שוטף אחר זמני הגאות והשפל בכל ניו זילנד.

אם עוד לא שמעתם על נהרות הרנגיטטה והראקיה שבאי הדרומי, ודאי תשמעו עליהם כשתגיעו לאזור. מדובר על שני נהרות גדולים בהם האחראים על השביל החליטו לעצור את רצף השביל כשהם אומרים שלא מומלץ לחצות אותם בנקודה בה נעצר השביל, אלא להקיף דרך הגשר שנמצא עשרות ק"מ בכיוון דרום-מזרח.

ראקיה – על מנת לעקוף אותו אפשר ללכת דרך הכביש (יוסיף לכם המון זמן), או לארגן שאטל מראש עם וויין מ-Alps to Ocean (מידע נוסף ב-trail notes תחת Canterbury וב-Guthook) שייקח אתכם לעיירה Metheven ולצד השני ביום למחרת. אפשר גם לחזור לצד השני עם ה-School Bus שיוצא מ-Metheven בבוקר. אפשר לנסות לתפוס טרמפ כדי לעקוף את הנהר אבל זה יכול להיות לא פשוט.

רנגיטטה – מי שלא יתאפשר לו לחצות, שוב יכול לארגן שאטל מראש עם וויין לעיירה Geraldine ולמחרת לצד השני, או לנסות לתפוס טרמפ אבל גם כאן זה חור וזו לא דרך עמוסה אז יכול להיות לא פשוט.

במהלך השביל יש מלא (מלאאא!) חציות של נהרות שבתנאים מסוימים יכולים להיות מסוכנים יותר מהשניים הנ"ל. נהר שבשבילי היה חצייה קלה, בשבילכם, אחרי כמה ימים גשומים, יכול להיות גועש ומסוכן וגם הפוך, יכול להיות שמה שאני חוויתי כחצייה קשה, בשבילכם יהיה בדיחה.

בגלל זה אני לא אתחיל לפרט על כל נהר מסוכן וגם לא מתפקידי להגיד לכם אם להסתכן בחצייה או לא, כל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון על פי ניסיונו, הרגשתו וכמובן מצב הנהר. תעקבו אחרי מזג האוויר ותזכרו שהיכולת להיות גמישים ולהתאים את עצמכם לסיטואציה היא מאוד חשובה בכל מסע מאתגר, לא משנה איפה אתם בעולם.

בהרצאת טיולים שלי אני מקדיש חלק שלם רק לחציית נהר כי זה אחד האתגרים הכי מלמדים ומשמעותיים שהתמודדתי איתם במסעות בעולם. בכל אופן, אני ממליץ להתייחס לעניין באופן בוגר –
אל תקלו ראש בעניין ותשתדלו לא לחצות נהר גבוה כשאתם לבד, גם אם יש לכם ניסיון.

הנהרות בניו זילנד עולים די מהר ביחס למקומות אחרים בעקבות שילוב האופי האקלימי והגאוגרפי של המדינה. אבל בכל מקום בעולם בו תטיילו במהלך ולאחר מערכת חורפית, חשוב לתכנן ולהתייחס לכל נהר בהבנה שהוא יכול להיות גבוה ועם זרימה חזקה מהרגיל. תסתכלו על המים (אם הם חומים ומלאים בעפר ואבנים הנהר כנראה במצב של שיטפון ולא במצב של זרימה סדירה), תבדקו עם מקל ההליכה את העומק לפני כל צעד ותסתכנו בצורה מחושבת. קישור לפוסט שכתבתי על כללים לחצייה נכונה של נהר בטרקים

מטייל חכם יודע מתי לעצור. אני יודע שזו הרגשה נוראית לדלג (לוותר) על אתגר/סכנה אבל ניהול סיכונים נכון הוא מה ששם אותנו במסלול המקצועיות והבגרות שבטיול אתגרי שכזה.

טיפים נוספים

לא השביל הארוך הראשון שלי

רוב המטיילים שפרשו או התאכזבו מהשביל היו אלו שציפו לקבל עוד שביל ישראל, PCT או שביל מסודר אחר.

מדובר על שביל "תינוק", שביל חדש ולא גמור שלפעמים מתסכל מאוד ללכת עליו. זה היתרון שלו אבל זה גם החיסרון שלו. כמו שביל ישראל הישן, גם השביל הזה הולך הרבה לאורך כבישים ארוכים, שטחים פרטיים בהם אף אחד לא דואג לתחזקו ולפעמים באזורים ללא שביל מסודר כלל.

מי שבוחר ללכת את השביל חייב להבין שהוא לוקח חלק במשהו יחסית חדש – על כל המשמעויות של הדבר! זה קשה אבל מספק וחושף אזורים פחות מתויירים של ניו זילנד העמוסה.

אימרי מוסיף שזה עדיין נכון כיום (2020). " כנראה המצב יותר טוב והסימון יותר טוב אבל עדיין יש המון road walking, חלקים שלא מתוחזקים כלל, ולפעמים אזורים ללא שביל מסודר או חלקים בשביל שנשטפים בנהר ונעלמים, ומצריכים קצת כישורי ניווט כדי למצוא את הדרך."

טרמפים

מאוד מקובל לתפוס טרמפים בניו זילנד. זוהי דרך נוספת לטייל במדינה, לחוות את התרבות, להכיר את המקומיים (למרות שגם תיירים יעצרו לכם) ולהוזיל את הטיול. כמובן שמדובר על נסיעה עם אדם זר ויש להתנהל בהגיון ובזהירות המתבקשת.

הגעה לתחילת השביל וקניית אוכל למקטע הראשון

בשדה התעופה של אוקלנד יש אוטובוס ישיר בשם Sky Bus שייקח אתכם לעיר.
משם, אישית, את רוב הדרך לקייפ עשיתי בטרמפים אבל אם לא מתאים לכם, האפשרות הפשוטה ביותר היא לקחת אוטובוס בשם InterCity שאפשר להזמין אליו מקום באינטרנט.
האוטובוס מגיע לעיר Kaitaia עם החלפה ב-Kerikeri. מ-Kaitaia זה יחסית פשוט לתפוס טרמפ לתחילת השביל.

את הקניות לתחילת השביל עדיף לעשות באוקלנד, אבל אפשר גם ב-Kaitaia, שם יש PacNsave שזו רשת סופרמרקט יחסית זולה וגדולה בניו זילנד. ב-Cape Reinga אין אפשרות לקנות אספקה.

למי שלא רוצה לתפוס טרמפ לתחילת השביל, יש אפשרות להזמין שאטל מ-Kaitaia עם פולי וטניה מ-Utea Park, שזה מקום לינה מאוד מגניב שתעברו לידו ביום השלישי (או השני) בשביל. הם מציעים טרמפ מ-Kaitaia ל-Utea Park (כולל עצירה בסופרמרקט), לינה שם והקפצה למחרת לשביל. המחיר כולל את הטרמפ ושני לילות של לינה (השני הוא כשתגיעו לשם במהלך השביל).
אפשר ליצור איתם קשר בדף הפייסבוק Utea Park או באתר.

הגעה למי שהולך מדרום לצפון – מאוקלנד אפשר לקחת טיסה ל-Invercargill ומשם טרמפ ל-Bluff. אם טסתם ל-Christchurch אפשר להגיע באוטובוס/בטרמפים/בטיסה.

מעבורות

יש כמה מקומות לאורך השביל, מלבד נהר הוונגאנווי, בהם יהיה עליכם לחצות בעזרת כלי שייט כזה או אחר.

במפות מס' 13 – 14, כעשרה ק"מ דרומית לפאייה (Phaia) – בכפר אופואה (Opua) יהיו לפניכם שלוש אופציות:

א. לקחת מעבורת של $1 לאוקיאטו (Okiato) ומשם ללכת כ- 20 ק"מ על כביש עד שתחזרו אל השביל.

ב. לשלם $100 לחברת צלילה מקומית שמספקת שירותי שייט (water Taxi – diveops.co.nz, ניתן להתחלק עם מטיילים נוספים בהוצאה) שתיקח אתכם כל הדרך ל – “Russell Forest Track” שם נמשך השביל.

ג. יש אפשרות גם לשכור קיאק מפאייה (במחיר יקר – $70) ל-Russel forest track, ככל שיותר אנשים משתתפים המחיר יורד. (אפשר למצוא שותפים בקבוצת הפייסבוק).

במפה מס' 18, ממפרץ מקלאוד (McLeod Bay) למרסדן פויינט (Marsden Point) – יהיה עליכם לתפוס טרמפ עם אחת מסירות הדייגים שיוצאות קצת לפני שעולה השמש או להקיף את לשון הים בהליכה/טרמפ – עיקוף של כ- 60 ק"מ. אם בסירה בחרתם, מומלץ להגיע למעגן הסירות קצת לפני זריחת השמש. אני הגעתי בשעה שבע וחצי בבוקר ורוב הסירות כבר עזבו את המקום (לחצו לחוויה שלי).
היום כבר אפשר לעשות את זה בצורה מאורגנת ולהזמין Water Taxi – המחיר הוא $10 עם אדם בשם פיטר או $20 עם אדם בשם בלייר. המידע על כך ב-trail notes תחת  – Northland – לחצו כאן

Puhoi (ק"מ 516) ל- Wenderholm (ק"מ 523.5) – מי שלא רוצה ללכת דרך הכביש, יש אפשרות לשכור קיאק ב-$45 מחברת Puhoi River Canoe Hire לאורך הנהר.

מעבורת בין דבנפורט לאוקלנד – אפשר לקחת גם אוטובוס או טרמפ אבל יש מעבורת ישירה ב-7.5 דולר מהנקודה האחרונה על השביל לפני הים שמפריד בין דבנפורט לאוקלנד.

מעבר בין האי הצפוני לאי הדרומי – יש לקחת מעבורת שיוצאת מוולינגטון לפיקטון בעלות של  50 דולר (השתמשתי בשרותי חברת Interislander) ומשם מעבורת נוספת (השתמשתי בשירותי חברת Beach Comber שמספקת דואר לתושבי האזור המרוחקים ומעבירה שייט עם הסברים היסטוריים על האזור – מומלץ) לתחילת השביל בטרק המלכה שארלוט (Queen Charlott Track) ובעלות של 50 דולר נוספים.

תכנון שייט בנהר הוואנגאנווי (Wanganui)

בק"מ ה- 1250 של האי הצפוני (למתחילים מצפ') השביל מגיע לנהר הוואנגאנוי ונעצר על קו המים. שם מתחיל שייט בקאנו/קייק שלוקח בין 3 – 5 ימים. עלות השכרת הסירות היא כ – 200 דולר (לשלושה ימים). לאורך הנהר חובה לחנות בקמפינגים מסודרים שעלותם היא כ- 15 דולר ללילה.

אין אפשרות לצאת לשייט לבד!

יש אפשרות להשכיר קיאק ליחיד ולא קאנו לשניים (זה מה שאני עשיתי), אבל עדיין חובה להיות עם לפחות אדם אחד נוסף בעת ההשכרה.

עניין נוסף הוא שבקיאק שמותאם ליחיד אין מקום לשים מספיק ציוד לשלושת/חמשת (תלוי מה תבחרו) ימי השייט ולכן אתם בעצם חייבים קאנו.

אם לפני הנהר עוד לא מצאתם שותפים, חיבור שכזה יכול להתבצע דרך קבוצת הפייסבוק (קישור ב"טיפים למטה") של השביל. כשבועיים לפני ההגעה לנהר תשאלו בדף הפייסבוק של השביל "מי נמצא באזור ורוצה להצטרף אליכם לשייט?"

אני וחברי ארגנו את העניין עם העסק המשפחתי שנקרא "Blazing Paddles" שנתנו לנו הנחה כי היינו 6 אנשים ביחד (הנחה קבוצתית).

הגענו אל מחסן החברה שממוקם על השביל דרומית לעיירה תמאראנויי (Taumarunui) והשארנו אצלם אספקה (לדוגמה, בירות ורום) למסע השייט שאותו הם סיפקו לנו בעת קבלת הסירות בתאריך ובמקום בו ביקשנו להתחיל. הם לקחו מאתנו את ציוד ההליכה הלא נחוץ בזמן השיט והחזירו אותו בסיום. בנוסף הם הביאו לנו פירות ומתוקים מביתם מבלי לבקש תמורה.

הסירות שקיבלנו היו במצב טוב והיינו מאוד מרוצים מהחברה.

פרטים נוספים והסברים לתכנון השייט אפשר למצוא ב-trail notes תחת Whanganui וב-Guthook.

לחוויה שלי על הוואנגנוי – לחצו כאן

קניות

בסופרמרקט ניו וורלד (New World) ניתן לבקש כרטיס תייר חינמי אותו מעבירים בכל קנייה והוא חוסך כמה דולרים, לא משמעותי ביותר אבל זה חסכון שיכול להצטבר לעשרות דולרים ויותר (תלוי בזמן השהות במדינה ובכמות הקניות).

תקשורת ואינטרנט

בבחירת חברת טלפון אני ממליץ על חברת "Spark" שמספקת מסלולי התקשרות במחירים דומים לשאר החברות, קליטה טובה באזורים מרוחקים והכי חשוב, פורסת בכל רחבי המדינה, גם בעיירות קטנות ושכוחות וגם בערים הגדולות (בעיקר באי הדרומי), נקודות וואי-פי מהיר ונוח בצורת תא טלפון ורוד שבו מותקן הראוטר.

אגב, אני התחלתי עם חברה בשם "2degrees" ומהר מאוד הבנתי שאני סתם משלם על חבילת גלישה כשב- "Spark" אני מקבל וואי-פי חופשי.

"קופסא מקפצת" (Bounced Box)

מדובר על חבילה עם ציוד ספייר (נעליים, גרביים, בגדי חורף, ציוד טיפוח כמו אמצעי גילוח וכו…) אותו אינכם מעוניינים לסחוב כל הדרך על גבכם. את החבילה שולחים מיישוב ליישוב לאורך השביל בעלות של 10 – 15 דולר למשלוח.

אפשר לעשות את השביל גם ללא קופסא כזאת (לי לא היתה כזאת) אבל חשוב לדעת שהאופציה קיימת. "קופסא מקפצת" זה סלנג של מטיילים (הייקרים) ובדואר הוא יותר מוכר כ- Post Restante.

בקישור הבא תמצאו מידע נוסף – דואר ניו-זילנד | שמירת חבילה

אפליקציות נוספות שיכולות להועיל (את חלקן כבר הזכרנו)

New Zealand TOPO Maps Pro – יש גרסה חינמית ויש גרסה בתשלום. עם הגרסה החינמית לא הצלחתי לעבוד ללא חיבור לאינטרנט ולכן קניתי את גרסת התשלום (25 ₪) שהשתלמה מאוד ועזרה לתחושת הביטחון שלי על השביל ועל טרקים אחרים שעשיתי בניו זילנד.

New Zealand Tide Times – זמני גאות ושפל לתכנון הליכה על חופים.

Guthook Guides – אפליקציה בתשלום לניווט בשביל. כוללת מפות אופליין, מפת גבהים והמון מידע על מקורות מים, חניוני לילה, הוסטלים, מסעדות, נותני שירות בשביל, אזהרות בשביל ועוד. כמו כן, יש בה מערכת לתגובות ממשתמשים שיכולה לסייע רבות במהלך השביל.

The Trail App – האפליקציה הרשמית של השביל לניווט (חינמית). מכילה פחות או יותר את אותם הפיצ'רים שיש ב- Guthook. אין בה אפשרות לראות תגובות ממשתמשים. מכילה את ה-Trail notes של השביל שאפשר להוריד גם מהאתר הרשמי של השביל.

Maps.me – אפליקציה טובה וחינמית לניווט. משמשת בעיקר למסלולים מחוץ לשביל. אפשר להוריד בה הרבה מסלולים וגם לטעון קובץ GPX של השביל מהאתר הרשמי של השביל.

Met Service – אפליקציה מצוינת לבדיקת מזג האוויר בניו זילנד. (אפשר גם באתר האינטרנט).

אפליקציה טובה נוספת למזג האוויר נקראת YR

NZeTA – האפליקציה שבה מבצעים את התהליך להגשת הויזה שמאפשרת שהייה של 3 חודשים בניו זילנד.

Google maps – בעיקר להתמצאות בעיירות. שימושי גם אם רוצים לבדוק זמני תחבורה ציבורית. מומלץ להוריד מפות אופליין.

Uber – אפליקציה להזמנת מוניות. שימושי בערים הגדולות.

AT Public Transport – שעות פעילות אוטובוסים באוקלנד. אפליקציה שעזרה לי בעיקר בימים הראשונים אחרי הנחיתה.

Booking ו-Hostel World – אפליקציות להזמנת מקומות לינה בעיירות.

TravelSpend – אפליקציה ישראלית שמאפשרת לכם בקרה על ההוצאות שלכם בטיול.

*רגע לפני סיום, אם קראתם עד כאן, אשמח שתכתבו לי, אפילו אם זה רק "הפוסט עזר לי". פשוט אשמח לדעת אם מישהו עוד קורא את זה ואם יש לכם הערה לשיפור, עוד יותר טוב. תודה.

אתרי אינטרנט מועילים (רובם כבר הוזכרו)

Te araroa 2020/21 – לא אתר אלא שם של קבוצת פייסבוק שנפתחת כל שנה ומתעדכנת באופן שוטף על ידי החברים בה ונותנת פלטפורמה לשאלת כל השאלות שעולות לכם במהלך המסע. בדרך כלל יענו על השאלות מטיילים שהתחילו לצעוד בתאריך יחסית מוקדם ולהם יש את המידע המעודכן ביותר. ניתן למצוא עדכונים על תחזית מזג אוויר, מקומות לינה מומלצים, מצב השביל, מציאת שותפים ועוד.

אם הקבוצה כבר נפתחה, תנסו לבדוק האם אתם יכולים להתעדכן במצב המים בערוצים שזורמים ל"חוף 90 המיילים" עליו ילכו המתחילים מצפון בימים הראשונים על השביל.

Te Araroa Trail Angels – קבוצת פייסבוק למציאת מלאכי שביל. כותבים בחיפוש את שם העיירה ויעלו לכם פוסטים של מלאכים שמציעים אירוח באותה עיירה.

Teararoa.org.nz – האתר הרשמי של השביל.

BikeHikeSafari – אתר אינטרנט של מטייל שעשה את השביל ושבילים אחרים בעולם. באתר יש מדריך מפורט מאוד למקומות אספקה על השביל, בלוג שמפרט כל יום של הכותב במהלך הטיול, עצות טובות בנוגע לשביל, סקירות ציוד טיולים ועוד.

יומן מסע – בלוג מצוין של אלעד ירמוט שנפגשנו לפני שהוא יצא אל השביל בשנת 2018-2019. בבלוג הוא מתעד את כל הימים שלו בשביל.

רשות ההגירה של ניו זילנד – משמש להגשת בקשה לויזה.

HIT – רשת שמרכזת אנשים (לרוב נוצרים) אוהבי ישראל שמארחים בביתם ישראלים.

חיבורים – רשת מארחים בקונספט דומה להיט

בהצלחה!!!