טרק – לבד או בקבוצה

כמה מחשבות שיעזרו לכם לשקול את היתרונות והחסרונות של שני סוגי הטיול. אה.. ויש דרך נוספת שכדאי לשקול

0

קראתי באיזה ספר משפט שמאוד התחברתי אליו – "רוצה להיות לבד, אבל פוחד מן הבדידות".

מה זה בכלל אומר "להיות לבד"?
אולי זה הרצון לשים את הבעיות בצד ולשכוח מהכול, גם אם זה רק ליום אחד?
אולי זה לעשות STOP, לעצור לרגע, להתבונן. גם אם זה בין אלפי אנשים ברחובות של דלהי, או על גג של איזה הוסטל בארגנטינה. לעצור ולחשוב, להתגעגע, להעריך, להיות עם עצמך?

בסוף, נראה לי שהרצון להיות לבד הוא התשוקה הטבעית לחופש. זה לא אומר שאני רוצה להיות בודד, זה אומר שאני רוצה הפסקה כדי ללמוד, כדי לאתגר את עצמי, כדי לקבל פרופורציות על החיים שלי ולחזור "מהלבד" שלם יותר.

התשוקה הזאת באה לידי ביטוי בטבע שמהווה את מקום המפלט המושלם כשהעוצמה שלו מזכירה לי כמה אני קטן. אותה עוצמה גם מהווה מכשול כשהיא מונעת מרבים לצאת אל הלא מוכר המפחיד.

1. אם אצא לבד אני אהיה בודד וזה גם מסוכן, זה לא אחראי. מה יקרה אם אפצע, מי יעזור לי?
2. אם אצא עם חבר ואאלץ להתפשר על החופש בטיול אז בשביל מה אני לצאת מלכתחילה?

לבד או ביחד? שני סגנונות שונים של טיול שכל אחד מספק חוויה שהשני חסר.

טיול ביחד

יתרונות

  • בטוח יותר
  • זול יותר (חלוקה בהוצאות)
  • קל יותר בתיק (חלוקה של הציוד המשותף)
  • מספק הרגשת ביטחון ומייעל את ההתמודדות עם מצבים מורכבים כמו מפגש עם בע"ח מסוכנים, מפגש עם בחור מוזר ומקריפ, שמירה על ציוד בזמן שאחד הולך לבדוק/לעשות משהו וכו.
  • במקרה של פציעה יש עזרה מיידית במקום.
  • חוויה חברתית של שיתוף וחיבור שהקשיים המשותפים מייצרים.
  • נותן את האפשרות ללמוד אחד מהשני ומקל על תהליך הלמידה של אלו עם פחות ניסיון.

חסרונות

  • התפשרות על חופש ההחלטה והגמישות העצמית בכל היבט בטיול (לינה, אוכל, הפסקות וכו')
  • פערים ביכולת שנובעים מניסיון, יכולת וכושר שונים.
  • חיכוכים וויכוחים שלעיתים בלתי נמנעים בטיול משותף.
  • מקטין את הסיכוי לחזות בבע"ח עקב הרעש שקבוצה מייצרת. ככל שמספר הנפשות בקבוצה גדול יותר, כך קטן הסיכוי.
  • השארת עקבות ופגיעה גדולה יותר בטבע.

טיול לבד

יתרונות

  • חופש! גם בתחושה הכללית וגם בהחלטות טכניות (איפה לישון, מתי לאכול, איזה טעם דייסה לקנות לבוקר, מתי לקחת הפסקה).
  • מאתגר יותר – שיעור במסוגלות ומעלה ביטחון עצמי.
  • הגדלת הסיכויים למפגש עם בע"ח.
  • שקט יותר
  • חיבור משמעותי יותר עם הטבע.
  • התמודדות עצמאית – צורך בריכוז, הקשבה לסביבה והתמצאות מרחבית (לדעתי זה יתרון אבל יש מצב שרבים יחלקו עלי).
  • אחרי שחזרת, אין מי שיחלוק עליך כשאתה מספר שהיה ממש קשה.

חסרונות

  • בדידות.
  • בעצם כל היתרונות של לטייל בקבוצה עם המילה "לא" או "אין" בתוך המשפט, לדוגמה:
    במקרה של פציעה יש אין עזרה מיידית במקום | לא קל יותר בתיק
  • הגדלת הסיכויים למפגש עם בע"ח. אני יודע, זה הופיע ביתרונות. העניין הוא שמפגש עם בע"ח יכול להיות גם מסוכן כשהחיה מרגישה בסכנה לעצמה או לגוריה ובע"ח יעדיף לתקוף פרט מאשר קבוצה.
  • צורך בריכוז, הקשבה לסביבה והתמצאות מרחבית ללא הפסק (כן, גם זה היה ביתרונות – ברגעים מורכבים, יכול להפוך לחיסרון).

אז יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה אבל למה בעצם להסיק שיש זה או זה, לבד או ביחד?
יש עוד אופציה שאני מאוד אוהב והיא:

לבד אבל ביחד! – לשלב בין שני הסגנונות

לבד אבל ביחד הוא טיול שבו לכל אחד יש את הציוד המתאים לשרוד עצמאית (לכל אחד יש אוהל משלו, מפה, אמצעי בישול וכו'), ככה שבמקרה ונוצר נתק, כל אחד יכול לדאוג לעצמו.

ברוב המסעות הארוכים שעשיתי, למרות שהתחלתי לבד, לא תמיד נשארתי לבד. בשבילים הארוכים פגשתי אנשים מדהימים וצעדנו ביחד ימים ארוכים. בגלל שלא התחלנו כקבוצה, האינטראקציה המחייבת בין אחד לשני היתה שונה לחלוטין וצעדנו ביחד On And Off כשכל אחד הולך בקצב שמתאים לו. לפעמים הלכתי עם חבר יום שלם ולפעמים לא ראיתי אותו עד הערב.

ברור שגם בשיתוף פעולה כזה יש צורך בתיאום ציפיות מקדים והבנה משותפת של אופי הטיול.

איך עושים את זה? תקשורת!
קובעים מרחק כולל ליום שמקובל על כולם ומחליטים מראש (כל בוקר) על מספר מקומות מפגש שמסמנים אותם על המפות של כולם. כל אחד מתקדם בקצב האישי שלו כשהראשון שמגיע מחכה לבאים אחריו בנקודת המפגש. במהלך המסע יש גמישות תמידית ויכולת מיידית לבחור אם רוצים ללכת מקטע מסוים ביחד או לבד.

חבר שטיילתי אתו לבד אבל ביחד אמר לי פעם "במקטעים שהלכתי לבד, קיבלתי את התובנות המחשבתיות שמתקבלות רק שאתה מתמודד לבד מול הטבע, ללא חברה וללא הסחי הדעת היומיומיים שאליהם אני רגיל. כשנפגשנו בערב, קיבלתי את החיבור והביטחון שקיימים רק במסע משותף"

כשמטיילים לבד אבל ביחד מרוויחים את היתרונות של שני סגנונות הטיול ומבטלים חלק מהחסרונות שהזכרתי למעלה. אל תבינו לא נכון, זה לא שאין חסרונות לשילוב בין שני הסגנונות. קרה לי שנוצר נתק ביני לבין השותף שלי למסע כשאחד מאתנו טעה בדרך והייתי צריך לחזור אחורה ולהבין איפה הוא מבלי לדעת לאן הוא פנה בצומת המשולש וגם, החיכוכים עדיין יכולים לצוץ. זה טבעי וזה בסדר.

כדאי לשמור על ראש פתוח לשלושת סגנונות הטיול. לצאת החוצה, להתנסות!
לא תוכלו להחליט איזה מהסגנונות מתאים יותר או פחות ללא ניסיון, צריך לצאת ולנסות.
לא לתת לחששות להשתלט, לצבור ניסיון בצורה הדרגתית וללמוד מהו הסגנון המתאים ביותר עבורכם.

*אבל בלי שטויות כמו שלי – הכל בהדרגה.

אולי גם יעניין אותך